החברות ברשתות חברתיות וירטואליות משאירה פחות זמן לעולם האמיתי. לאור זאת, חשוב להבין את ההשלכות וההשפעות שעלולות לנבוע מחברות ברשתות אלו על הרגלי הצריכה של תרבות, תקשורת ופנאי בישראל..

עבודה זו בוחנת  אילו צרכים ממלאת רשת חברתית וירטואלית Facebook וכיצד משלבים החברים בה בין העולם הוירטואלי לבין המציאות.

האינטראקציה החברתית, כמי שתלויה ומושפעת מאופיין של מערכות תקשורתיות שונות, זוכה כיום לעיצוב מחודש עם חדירתה העמוקה של תקשורת מתווכת המחשב לחיי היום יום. בעידן הנוכחי, השחרור הזמני מהשגרה החוץ וירטואלית, והכניסה לעולמות הוירטואליים החדשים והמתהווים יצרו גבולות חדשים ליחסי הגומלין – לשותפות ולקהילתיות, ועם זאת גם לניכור ולעוינות

קהילות וירטואליות הן למעשה, סוג חדש יחסית של קהילות שהתפתח בשנים האחרונות המתגברות על הצורך בקרבה גיאוגרפית. עם היווצרותם של קשרים חברתיים אמיתיים והדוקים ללא היכרות מוקדמת החברים בקהילה נהנים מתמיכה הדדית, אוזן קשבת, מקור למידע ולסולידריות. זה בעצם "מארג של קשרים בין אישיים במרחב הממוחשב".

המחקר הנוכחי בוחן אילו צרכים ממלאת רשת חברתית וירטואלית Facebook וכיצד משלבים החברים בה בין העולם הווירטואלי לבין המציאות. בדיקה זו נערכה בקרב מדגם של 30 נחקרים.

כלי המחקר היה שאלון אשר בחן מידת יעילות בשימוש ברשתות חברתיות בקשת של תחומים (עבודה, לימודים וכולי). השאלון כלל 20 שאלות ובו נכללו גם שאלות אישיות (גיל, מין וכדומה).

במסגרת המחקר נבדקו 3 השערות מחקר כדלהלן:

• קיימת נטייה גבוהה לתפיסת יעילות השימוש ברשת החברתית בהיבטים של פתרונות וקידום בתעסוקה, סיוע בלימודים ויצירה וטיפוח יחסים בין אישיים.
• יימצא קשר חיובי בין מידת השימוש ברשת החברתית (פייסבוק) למידת תפיסת יעילותה של הרשת בהיבטים מציאותיים כמו: תעסוקה לימודים ויחסים בין אישיים.
• יימצאו הבדלים בין גברים/נשים, נשואים לא נשואים, אקדמאים/לא אקדמאים בתפיסות יעילות השימוש ברשת החברתית בהיבטים מציאותיים וכן במידת השימוש ברשת החברתית.