אנשים עם לקות שמיעה פחות מרוצים מחייהם ופחות אופטימיים ביחס למצבם בעתיד לעומת אנשים שאינם לקויי שמיעה. נמצא כי  21% מקרב אנשים עם לקות שמיעה חמורה מרוצים מאד מחיים

עבודת סמינריון הבוחנת את שביעות רצון מנגישות השירותים החברתיים של קהילה לקוית שמיעה.

לקות שמיעה מוגדרת כירידה בשמיעה באחת או בשתי האוזניים, אשר עשויה להופיע בדרגות שונות, (החל בירידה קלה בשמיעה וכלה בחירשות עמוקה המתייחסת לאובדן מוחלט של יכולת השמיעה באחת או בשתי האוזניים). שמיעה הנה אחד המנבאים המרכזיים לאיכות חיים טובה.

לקויי שמיעה מתרחקים מפעילות חברתית, שכן הם חוששים להישמע "טיפשים" כך הם מזיזים עצמם לשולי החברה.

העבודה הנוכחית תבחן מהו הקשר בין שביעות רצון מנגישות השירותים החברתיים אצל משפחה לקוית שמיעה לבין תחושת השייכות לקהילה הרחבה?

כלומר העבודה תבחן האם קיים קשר בין שביעות רצון מנגישות השירותים החברתיים אצל משפחה לקוית שמיעה לבין אזור מגורים של משפחה לקוית שמיעה והאם קיים הבדל בין שביעות רצון מנגישות השירותים החברתיים אצל משפחה לקוית שמיעה לבין משפחה אשר רק אחד מבני המשפחה סובל מליקוי שמיעה?

• הפרק הראשון יסקור חומר תאורטי ומחקרי הדן בציבור לקויי השמיעה, במשפחות לקויות שמיעה. ברמת הנגישות שלהם לשירותים חברתיים, משביעות רצון משירות ככלל ומשביעות רצון משירותים המיועדים לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים בפרט, משביעות רצון לקויי השמיעה ואוכלוסיית הצרכים המיוחדים מחייהם ולבסוף הצגת רציונל המחקר הנוכחי.
• הפרק השני יציג את החלק המחקרי לעבודה הנוכחית, תוך התייחסות למאפייני מדגם המחקר וניתוח השערות המחקר.
• הפרק האחרון יציג דיון אודות הסוגיה הנדונה באמצעות דיון בהשערות המחקר, בתוצאות המחקר, במסקנות המחקר ובספרות התיאורטית והמחקרית הדנה, בין השאר באוכלוסיית לקויי השמיעה ושביעות רצונם מהנגישות לשירותים חברתיים

הבדיקה נערכה בקרב מדגם של 85 נחקרים ליקויי  וכבדי שמיעה, מתוכם גברים ונשים על יתרון לנשים, בני 28 בממוצע, , בעלי השכלה תיכונית ואקדמית לרוב,  לחלקם הדגול לקוי שמיעה נוסף במשפחה או יותר , המשתתפים מתגוררים ברובם  בקריית שמונה  וכן בצפת וטבריה   ומרביתם ציינו כי  קיימים מרכזי שירות רווחה וקהילה לאוכלוסיות כבדי שמיעה.

כלי המחקר היה שאלון אשר נחלק לשלושה חלקים: חלק א' – שאלון דמוגרפי, חלק ב' – שאלון שביעות רצון מנגישות השירותים הקהילתיים ו-חלק ג –  תפיסת שייכות לקהילה הרחבה.