לאורך כל שנות מלכותו עשה חיל גם נגד הפלישתים וגם נגד העמים היושבים מעבר לירדן ובנגב.  בסוף ימי ממלכתו שאול ניהל  מבצע מסיבי בעמק קישון, בו הוא מנוצח ונרצח על הרי הגלבוע,  הוא ושלושת בניו. מבחינה צבאית הסתיימה ממלכת שאול בכישלון ומפלה

שאלת המחקר תבחן האם המספר התנכ"י מטה את דעתנו  על שאול המלך? מהו היחס  של הסופר המקראי לשאול ולדויד ? מהן הבדל הגישות ביחס לשאול המלך בין הבלדה בעין דור של שאול טשרניחובסקי לסיפור המקראי.

בעבודה נציג אירועים מחיי שאול המלך בהשוואה למלך דויד וננסה להוכיח כי דעתו ומטרתו של המספר המקראי היא להטות את דעתנו על שאול. נראה כי בעבודה זו, הרושם המתקבל הוא שגורלו  של שאול נחרץ מראש ולכאורה המטרה סומנה. המספר המקראי מסמן את העיגולים סביב המטרה. לאורך כל הסיפורים הוא עורך מעין השוואה בין שאול לדויד, מספר על הצלחות דויד, לעומת כישלונות שאול וכן את התנהגותם כלפי האל ומצוותיו. בדוגמאות שנביא אנחנו רוצות לטעון   שהמספר המקראי מוטה נגד שאול.

שנות ממלכת שאול היו קצרות וטראגיות, כאשר התנ"ך מתאר בדיוק רב את כל תהפוכותיו עד הדחתו ומותו. הוא החל בקריירה צבאית מבריקה  בה הסתער על העמונים, הראה אומץ, תבונה ודבקות במטרותיו.

השערת העבודה היא כי הסופר המקראי אכן מטה את דעת הקורא  לרעת שאול ולהבלטת המלך דויד. ובעבודה נציג  דוגמאות לכך. וכן נציג אפשרות לגישה הפוכה באמצעות הבלדה.

המתודולוגיה בעבודה זו היא קריאה צמודה, כלי הקריאה הספרותית: הנגדה, אירוניה ועיון ספרותי משווה. קריאה צמודה מתבצעת על ידי הקפדה יתרה על מילים בודדות, התחביר, הסדר בו המשפטים מציגים רעיונות, כמו גם מבנים פורמליים. קריאה צמודה ופרשנויות ספרותיות נפוצה בניתוח טקסטים מקראיים. הנחת היסוד כאן היא שכך ניתן לענות על שאלות הקשורות לטקסט. כלומר, קריאה ביקורתית של הטקסט מבוססת על מה שיש בטקסט, ולא על מה שהקורא עשוי להביא לטקסט