מחקרים שונים העוסקים בזהות יהודית ישראלית טוענים שהיא מורכבת מהיבטים רבים השונים מאדם לאדם בהתאם ליחסו ליהדות, לישראל, לרמת הדתיות שלו ועוד. ועם זאת השואה הפכה לגורם משותף בקרב כל תתי הזהויות בחברה הישראלית.

העבודה הנוכחית תבחן  מהן רשמים והשפעות של המסע לפולין בקרב מורים.

במטרה ללמוד מקרוב על ההיסטוריה היהודית, החל משנת 1988 מעוגנים בתכנית הלימודים המסעות לפולין כרכיב חוויתי בלימודי השואה ואינם מוגדרים כחובה

מסעות בני הנוער מתקיימים במערכת החינוך על ידי "מינהל חברה ונוער" הממונים על החינוך הבלתי פורמלי במשרד החינוך ומהווים חלק משמעותי בהנחלת זיכרון השואה ומשמעויותיה בקרב בני הנוער בישראל וכמו כן משפיעים על עיצוב התודעה היהודית

אל המסעות לפולין יוצאים 25%-35% מכלל התלמידים בבתי הספר התיכון, תלמידי י"א-י"ב למשך שמונה ימים מלאים של סיורים אינטנסיביים במחנות המוות, בורות המוות, בתי קברות, בתי כנסת ריקים, שרידים של עיירות יהודיות, גטאות ומספר אתרי תיירות. המסעות ממומנים על ידי משפחות התלמידים היוצאים למסע

משנת 1988 ועד היום יוצאות ברצף משלחות בני נוער לפולין ובשנים האחרונות נוטלים בהם חלק מדי שנה עשרים וחמישה אלף תלמידים. בוועדת החינוך של הכנסת בשנת 2011 הצהיר שר החינוך כי גייס חמישים מיליון ש"ח למען מלגות לתלמידים מעוטי יכולת ובכוונת השר להגדיל את מספר המשתתפים לכ- ארבעים אלף תלמידים בשנה.

העבודה הנוכחית תבחן  מהם הרשמים וההשפעות של המסע לפולין בקרב מורים המלמדים בבית ספר קיבוצי לעומת מורים המלמדים בבתי ספר דתיים.

הכלי הנבחר היה ראיון עומק מובנה בו התבקשו המרואיינים לענות על שאלות, באופן חופשי ופתוח. תשובותיהן  אפשרו לנו כעורכי המחקר "לפתוח דלת" לעולמם הפנימי של המרואיינים בכל הנוגע לשאלת המחקר.

במחקר הנוכחי נעשה שימוש במתודולוגיה האיכותנית . מדגם המחקר כלל 7 מורים. הנתונים נאספו מהראיונות, ונערך תהליך קידוד במספר שלבים, דרך איסוף היגדים את בניית קטגוריות המספרות סיפור שלם.