עבודה קצרה הבוחנת את המצב בגרמניה, שכן בעיית הירידה בילודה והעלייה בתוחלת החיים בעלת ממדים מדאיגים במיוחד בגרמניה .

השינויים הדמוגרפיים המשמעותיים המתרחשים כיום צפויים להוביל מדינות לעלייה המהירה בשיעורי התלות בין כוח העבודה לעומת האוכלוסייה בגיל 65+. כתוצאה מהירידה בשיעורי הילודה והעלייה הרצופה בתוחלת החיים של אזרחיהן, נמצאות מדינות העולם המפותח בפני שינוי משמעותי בהרכב הגילי של אוכלוסייתן. על רקע זה מתמודדות כולן עם סוגיות הקשורות בהערכות לשינוי הדמוגרפי על ההשלכות הכלכליות-חברתיות הכרוכות בו. מערכת זו של שינוי בהרכב הגילי לא יכולה להמשיך לפעול מבחינה כלכלית לאורך זמן בלא שינוי מבני במרבית המדינות המפותחות. לאור השינויים הדמוגרפיים, במהלך שנות ה-90 בצעו כל המדינות המפותחות שינויים ורפורמות שנועדו להתמודד עם השינויים הדמוגרפיים. בישראל לעומת מדינות אירופה ומדינות מפותחות אחרות השינויים הדמוגרפיים הנם יחסים מתונים ולכן גם הפגיעה באופן יחסי נמוכה יותר. אולם באירופה המצב הולך ומחמיר והתחזיות מלמדות על עלייה חדה בשינוי הרכב הגילאים אשר משמעותה כי האוכלוסייה האירופית הולכת ומזדקנת, לעומת המחסור הצפוי בכוח עבודה צעיר שיתמוך באוכלוסיית הפנסיונרים ההולכת והגדלה משנה לשנה, מה עוד שמערכת הבריאות המפותחת, המדע והטכנולוגיה, מצליחים לגרום לעלייה בתוחלת החיים ונוצר מצב בו מרבית האוכלוסייה חיה שנים רבות לאחר גיל הפנסיה, בעוד הילודה יורדת משנה לשנה ואינה מייצרת כוח עבודה צעיר , משלם מיסים אשר בכוחו לתמוך במערכת הפנסיה העומדת לפני קריסה. במסגרת עבודה זו אבחן את המצב בגרמניה, שכן בעיית הירידה בילודה והעלייה בתוחלת החיים בעלת ממדים מדאיגים במיוחד בגרמניה. תוחלת החיים הארוכה והמתארכת של האוכלוסייה המבוגרת יוצרת פער גדל והולך בין היציאה לפנסיה לבין המוות, עובדה היוצרת נטל תקציבי משמעותי על מערכי הפנסיה בהווה ובצפוי לעתיד.