המודל האבחוני לליקויי למידה כולל שישה מרכיבים: הערכת יכולת קוגניטיבית, הערכת מסוגלות עצמית בתחומים קוגניטיביים, הערכת תכונות אישיות, הערכת התפקוד בתחום הרגשי- חברתי, הערכת מידת התמיכה המשפחתית והערכת אסטרטגיות הלמידה וטכניקות הפיצוי.

סקירת ספרות  הבוחנת את רכישת הבנת זיקת בעברית בעל פה ובכתב אצל ילדים עם לקות למידה לעומת ילדים ללא לקות למידה.

תלמידים עם לקויות למידה נתקלים בקשיים רבים הנובעים מהצורך להתמודד עם מיומנויות כמו קריאה כתיבה, האזנה, דיבור, הבעה וחשיבה בבית הספר. מיומנויות אלו הנשלפות באופן אוטומטי בקרב  תלמידים ללא לקות למידה, מצריכות התמודדות יומיומית בקרב תלמידים לקויי למידה בעשור האחרון מספקת ההתפתחות הטכנולוגית לאוכלוסיית לקויי הלמידה אמצעי סיוע ושרות טכנולוגיים, המאפשרים למשתמש לפתח יכולת פיצוי על כשרים לקויים, כך שניתן יהיה לעקוף את התפקודים הפגועים (כמו קריאה, כתיבה) ולהיות נגישים לחומרים ולמידע אשר לא היו נגישים בעבר.

לקות קריאה מוגדרת כקושי ביכולת לזהות מילים ולאיית אותן, באיטיות בקריאה, בשיבושים בהבנת הנקרא, וכן בשלבים מאוחרים יותר בהבנת טקסטים ארוכים יותר. חלק מלקויות הקריאה נגרמות בשל קשיים בתחום השפה, כגון קושי במודעות הפונולוגית – קושי בישום מבנה המשפט הנובע מרגישות לצלילים הנשמעים במילים דבורות

משפטי זיקה נוצרים על ידי תנועת צירוף שמני מעמדת הנושא או המושא במשפט המשועבד, המכונה, "פסוקית הזיקה", אל לפני פסוקית הזיקה. במשפט זיקת נושא, סדר המרכיבים במשפט הוא רגיל  (פועל , מקבל הפעולה). לעומת זאת במשפטי זיקת מושא, הסדר הקנוני מופר  ומקבל הפעולה מופיע לפני מבצע הפעולה.

להבנת משפטי זיקה חשיבות רבה, מאחר ומדובר במשפטים נפוצים ברב ילדים ובחוברות למידה של ילדים בכיתה ב' (משפטים אלה מהווים למעלה משליש המשפטים).