בעשורים האחרונים, כתוצאה מהגלובליזציה והתחרות הבינלאומית, שוק העבודה עבר שינויים רבים. לכן ארגונים עמדו בפני מצב שהם צריכים לצמצם הוצאות ולהעלות את היעילות על ידי, פיטורים, ארגון מחדש, מיזוגים, הפרטה ופנייה למיקור חוץ. בעקבות שינויים אלו, הופיעו צורות יחסים חדשות בין העובד לארגון המבוססות על גמישות וצורת יחסים זו, מעלה את תחושת העובדים לגבי חוסר ביטחון בקשר לעבודתם.

מחקר זה עסק בתפיסת אי בטחון תעסוקתי בקרב עובדים

עבודה זמנית מתאפיינת באי ביטחון עבודה, שכר נמוך, הגבלים בהתפתחות ובהזדמנויות קידום ומערכות יחסי עבודה יותר חלשות מצוות עובדים קבוע. ממצאי מחקרים בתחום אי בטחון תעסוקתי מראים בעקביות כי תופעה זו משפיעה לשלילה על תחומים רבים בעבודה. לדוגמא, בתחום העמדות כלפי העבודה ניכרת השפעה על ירידה בסיפוק מהעבודה ובמחויבות ארגונית, ועלייה בנטייה לעזוב. נאמנות העובדים וכוונתם להישאר בארגון הינם תוצאה לכך שהארגון מספק לעובדים בטחון תעסוקתי. הטענה הלוגית היא כי אנשים נוטים לפתח התנהגויות נסיגה כאשר המצב מלחיץ. בנוסף, נמצא כי קיים קשר בין פיטורים בארגון, איום באבדן העבודה ואי בטחון תעסוקתי לבין כוונות עזיבה.

שאלת המחקר בוחנת האם קיים קשר בין אי ביטחון תעסוקתי למחויבות ארגונית, שביעות רצון וכוונות עזיבה בקרב עובדים קבועים ועובדים קבלן.

חשיבותה של השאלה נובעת מהעובדה כי כיום, רבים חשים אי בטחון תעסוקתי בשל המצב הכלכלי בארץ ושוק עובדי הקבלן אשר הולך ומתרחב. מכאן, שמטרת העבודה הינה לבחון את עמדות עובדים, כלפי אי ביטחון תעסוקתי.

השאלה המחקרית נבדקה בקרב עובדים , מחציתם עובדים קבועים ומחציתם עובדי קבלן, גברים ונשים, בעלי השכלה תיכונית לרוב, מרבית המשתתפים בעלי וותק מעל 3 שנים והגיל הממוצע הוא 40.

ממצאי הבדיקה העלו כי עובדים קבועים חשים ברמת בטחון תעסוקתי גבוהה יותר מאשר עובדי קבלן, קיים קשר שלילי בין אי בטחון תעסוקתי לבין שביעות רצון ו-קיים קשר שלילי בין אי בטחון תעסוקתי לבין מחויבות ארגונית. כלומר הגורמים לאי ביטחון תעסוקתי הם שביעות רצון נמוכה, מחויבות ארגונית נמוכה וסטטוס העסקה זמני ולא קבוע. נמצא כי עובדים אשר חשים אי בטחון תעסוקתי, אינם בהכרח בעלי כוונות עזיבה. כמו כן, נמצא כי דווקא גברים חשים אי ביטחון תעסוקתי.