אוכלוסיית הנוער בסיכון מגיעים ממגזרים שונים בחברה וממקומות שונים במדינה. מדובר באוכלוסיית ותיקים ועולים, דתיים וחילוניים, ערבים ויהודים, בני שכונות ובני טובים, בני עיר ובני קיבוצים וכו'.

סקירת ספרות הבוחנת כיצד עמותת אתגרים מקדמת את מדיניות ציבורית הפועלת לקידום אוכלוסיית הנוער בסיכון בישראל

הטיפול בנוער בסיכון תופס מקום מרכזי ומועדף במשרד החינוך התרבות והספורט תחת היחידה לקידום נוער. הסיבה לכך היא שהממסד החינוכי מהווה דרך להעברת ערכי החברה ומסריה, ללמידה אפקטיבית, להתנהגות נורמטיבית, ובעיקר להשגת יעדי המערכת הפורמאלית – קרי, תעודה והישגים פורמאליים שאליהם חותרת מערכת החינוך.

הטיפול האתגרי מוגדר כטיפול המשלב פעילויות ספציפיות כגון פעילויות המשלבות סיכון כגון שייט  סוער , טיולים בחיק הטבע, משחקי יוזמה ואימון, בשילוב עם פילוסופיה המחפשת תובנות חדשות

ואכן בשנים האחרונות אנו עדים להרחבת השימוש בכלים שונים ומגוונים בטיפול באוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים ובכללם נוער בסיכון, כך שיותר ויותר כלים טיפוליים חדשניים ויצירתיים נכנסים למאגר העומד לרשות אנשי המקצוע.

אוכלוסיית נוער בסיכון מתאפיינת בהעדר מיומנויות והרגלי למידה ועבודה בסיסיים, בהישגים לימודיים, בדימוי עצמי והערכה עצמית נמוכים, בהיסטוריה של נשירה ומעברים בין מסגרות, בהימצאות במגמות ובמסגרות נמוכות המשדרות ציפיות נמוכות,  בהיעדרויות תכופות מבית הספר / מהבית, במוטיבציה נמוכה ותפיסת עתיד מוגבלת ונמוכה והתנהגות בעייתית לא נורמטיבית וסוטה

הפעילות האתגרית גם מהווה סביבה חדשה.  הכיתה, המורה, היועצת, הפסיכולוג וחדר השיחה הטיפולית מוכרים למטפל ולמטופל. לבני הנוער  בסיכון, הסביבה הלא מוכרת והחדשה מנטרלת במצבים מסוימים דפוסים קיימים. החשיפה לטבע הינה חדשה, היא אינה מעלה זיכרונות של כישלונות  מן העבר ולבטח אינה דורשת ידע מוקדם ונקודת הפתיחה זהה לכל המשתתפים.