הרפורמה במערכת החינוך בכללותה מכירה בצורך להתאים תהליכי חינוך, הוראה ולמידה ללומד, בחשיבותה של הבניית מערכות יחסים בין אישיות בגן ובבית הספר, וביצירת סביבה תומכת המאפשרת למידה והתפתחות.

מטרת המחקר היא ביצוע מחקר אשר יתנסה ברעיונות ויישומן בשטח  וזאת לצורך קידומם של תלמידים עולים, בירור הקשיים, מציאת פתרונות, שימוש בשיטות הוראה וכדומה.

המערכת החינוכית כוללת תרבויות, מיעוטים, השתייכות לשכבות שונות ועוד . בהתאם לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953, הקובע כי מטרות החינוך הן "להעניק שוויון הזדמנויות לכל ילד וילדה, לאפשר להם להתפתח לפי דרכם וליצור אווירה המעודדת את השונה והתומכת בו". העבודה הנוכחית תבחן כיצד ניתן לקדם את התלמיד העולה מבחינת לימודית וחברתית ?

חשיבותה של עבודה זו נובעת מכך שאחד הכישלונות המרכזיים של מערכת החינוך במדינת ישראל שעליו מצביעים רבים ממבקריו הוא אי-שוויון העמוק המאפיין אותה. למשל, קיימים  פערים בין תלמידים ערבים לתלמידים יהודים, בין תלמידים ממוצא מזרחי לתלמידים ממוצא אשכנזי, בין וותיקים לעולים ועוד

הרפורמה במערכת החינוך בכללותה מכירה בצורך להתאים תהליכי חינוך, הוראה ולמידה ללומד, בחשיבותה של הבניית מערכות יחסים בין אישיות בגן ובבית הספר, וביצירת סביבה תומכת המאפשרת למידה והתפתחות. החדרת הרפורמה לבתי הספר גרמה לשינויים רבים שזימנו בחינה מחדש של האקלים התרבותי של בית הספר, על מנת לקדם כל תלמיד בהיבטים לימודיים, אישיים וחברתיים

שיטת המחקר שנבחרה לצורך בחינת קידום התלמיד העולה מבחינה חברתית ולימודית הוא מחקר פעולה.

הממצאים מעלים כי השעות הפרטניות הן היתרון המשמעותי שהרפורמה הצליחה להנחיל במערכת החינוך. כיום ילדים, עולים חדשים, מתקשים זוכים לטיפול מסור יותר וקרוב יותר מצד מוריהם. נתון זה בהחלט עשוי לשפר את הישגי מערכת החינוך. הלמידה הפרטנית מקדמת מטרות לימודיות וחינוכיות בבית הספר, מצמצמת פערים ומצליחה לקדם תלמידים חלשים, ניתן להגיע לתלמידים,  לחזק , להעניק  מענה אישי לכל תלמיד ולקידומו, להעניק  מענה לצרכים השונים של התלמידים מבחינה לימודית, חברתית ורגשית.