תפקידו של מאמן הספורט המקצועי היא לרכוש, לנצל, לנהל משאבים כספיים ואנושיים על מנת להרכיב ולנהל צוות שחקנים מנצח. המאמן נתפס כמנהיג המגדיר לוחות זמנים, מאמן, מתכנן אסטרטגית כיצד להביס את היריב, קובע הרכבי שחקנים ומה תפקידי השחקנים , מציבים סטנדרטים גבוהים עבור שחקנים, עוקבים אחר נתונים סטטיסטיים של ביצועים, ומבטיחים את הביצועים ואת מטרות הקבוצה.

העבודה הנוכחית עוסקת במאמנים לקבוצות ספורט ילדים , תוך התמקדות בקבלת החלטותיהם ביחס להתנהלות הקבוצה.

קיימת מערכת יחסי גומלין בין הספורטאי למאמן, כאשר המאמן נדרש בכישורים שונים, כמו אמינות, חריצות ויצירתיות, ידע מקצועי ( ידע טקטי, מכני ועוד) וכן מיומנויות אימון ומיומנויות של תקשורת בין אישית. למאמנים השפעה גדולה ומהותית על הספורטאי ועל התפתחותו הן בהיבט החיובי והן בהיבט השלילי. בבחינת ההיבטים החיוביים נמצא כי מאמן עשוי להוביל את הספורטאי לידי נחישות, התמדה, מחויבות ומוטיבציה להישגיות. לעומת זאת מאמן עשוי גם להפלות, לאיים על הספורטאי ובדרך זאת לא לשמש מודל לחיקוי ולכך תרומה מכרעת על התפתחות הספורטאי בעולם הספורט.

המאמנים באופן דומה למורים, הם גורם טבעי בחיי הילדים, ולכן יכולים לשמש בעבורם דמויות משמעותיות ולהבטיח כי יצוידו במטען הרגשי והקוגניטיבי הבסיסי הנחוץ להתפתחותם.

מטרת העבודה הנה לבחון את המאפיינים במסגרת קבלת ההחלטות של מאמנים בקבוצת כדורסל ילדים, כלומר המחקר יעסוק בהתנהלות המאמן, בשיקוליו, בהחלטותיו וברציונל המנחה אותו כמאמן ילדים.

על מנת לבחון את מה מאפיין קבלת החלטות של מאמנים לילדים צעירים , העבודה הנוכחית מתייחסת לסוגיות הבאות: תפקידי המאמן & מערכת היחסים בין מאמן לשחקן & קבלת החלטות & מאפייני החלטות המאמן: חינוך לערכים וקידום הישגי הילדים.

הבדיקה נערכה באמצעות סקירת ספרות וכן מחקר איכותני אשר יכלול ראיונות מאמנים ותצפית על התנהלות משחק כדורסל ילדים.

ממצאי התצפית אכן העלו כללים, שיתוף וסדרי עבודה המאפיינים את התנהלות הקבוצה לפני משחק ובמהלכו הכוללים הנחיות המאמן, חימום קבוע, שיתוף כלל השחקנים במשחק ועוד. נמצא גם כי הטקסים כחלק בלתי נפרד מהתרבות הארגונית של "הקבוצה" וכן מובילים לאקלים קבוצתי הכולל עבודה צוות פורייה, עידוד, מוטיבציה ו-יצירת אווירה מצמיחה.