עבודה זו עניינה במבצע "צוק איתן" ודרך קבלת ההחלטות שנערכה במסגרת מבצע זה.

בעולם המודרני, קובעי המדיניות הממשלתית עוסקים בתהליך קבלת ההחלטות כדי לקדם את האינטרסים של ארצם. צוותי החשיבה ממלאים תפקיד משמעותי בתהליך מסובך זה על ידי מתן עצות למקבלי ההחלטות. ישראל, מאז הקמתה, יצרה צוותי חשיבה שונים כדי לשרת את האינטרסים הפוליטיים והביטחוניים שלה במזרח התיכון. השגת שלום עם מדינות המזרח התיכון ועם הפלסטינים וחיזוק הקשר עם ארה"ב הן המטרות חשובות של מדיניות החוץ של ישראל. מאידך בעשורים האחרונים הקבינט הביטחוני הישראלי מגבש את מדיניות החוץ שלו על בסיס גישה תוקפנית, כפי שעולה ממלחמת לבנון (2006), מבצע עופרת יצוקה (2008-9), צוק איתן (2014), ומדיניות ישראל נגד איראן (Maryan,& Ejazi, 2018)

מבצע צוק איתן, היה מבצע צבאי שניהלה ישראל ב -8 ביולי 2014 ברצועת עזה. בעקבות חטיפתם ורציחתם של שלושה נערים ישראלים בידי אנשי חמאס, צה"ל פתח במצע צוק איתן וכתגובה נורו רקטות לעבר ישראל. המבצע נמשך שבעה שבועות וכלל תקיפות אוויריות ישראליות והפצצות קרקעיות, ירי הרקטות הפלשתיני והלחימה הקרקעית גרמו למותם של אלפי אנשים, רובם המכריע של תושבי הרצועה. המטרה המוצהרת של המבצע הייתה לעצור את ירי הרקטות מעזה לעבר ישראל.  לעומת זאת, מטרתו של חמאס הייתה להפעיל לחץ בינלאומי על מנת להסיר את המצור של ישראל על רצועת עזה, להפסיק את המתקפה הישראלית, לשחרר אסירים פלסטינים ולהתגבר על הבידוד הפוליטי שלו.  במבצע נהרגו 67 חיילים ישראלים, 5 אזרחים ישראלים (כולל ילד אחד) 469 חיילי צה"ל ו- 261 אזרחים ישראלים נפצעו.

מחקר זה מציג את תהליך קבלת ההחלטות ב "צוק איתן", תוך התמקדות בליקויים במערך קבלת ההחלטות, קרי: קבינט בטחוני. שאלות המחקר בחנו האם תהליך קבלת ההחלטות בקבינט המדיני בטחוני במבצע צוק איתן היה תואם למודל הרציונלי, ומהן הסיבות לליקויים ע"פ דוח מבקר המדינה?  הבדיקה נערכה באמצעות ניתוח איכותני של ראיונות אנשי מפתח וכתבות אינטרנטיות שפורסמו במהלך המבצע ולאחריו.

נמצא כי הליקויים בתהליך קבלת ההחלטות נבעו מתהליך לא מסודר שאיננו תואם את המודל הרציונלי, ממנהיגות לא משתפת וחוסר עירובם של חברי הקבינט בהליך קבלת ההחלטות וחוסר סמכות של השרים.