במהלך 10-12 השנים האחרונות, בריונות ברשת הופיעה כצורה חדשה של אלימות בתקשורת האלקטרונית. הגישה לטכנולוגיות גדלה עד כדי כך שהן משפיעות כמעט על כל התלמידים מעל גיל 10 כמעט בכל המדינות בעולם. למשל 93% מהמתבגרים בארה"ב משתמשים באינטרנט. באותה מדינה, רשתות חברתיות, כגון פייסבוק, בשימוש על ידי כ -70 מיליון אנשים, בעיקר צעירים.
סקירת ספרות זו עניינה במאפייני הפשע המקוון
בריונות ברשת פירושה שימוש בתקשורת האלקטרונית, שימוש בטכנולוגיות כפלטפורמה של התנהגות מכוונת, חוזרת ועוינת החלים על אדם או קבוצה. הרוב המכריע של המתבגרים המעורבים במקרים של בריונות כבר מעורבים בבריונות מסורתית והן בבריונות ברשת.
הקורבן יכול לקבל הודעות, תמונות מטרידות, וכמו כן ניתן אף לפרסם אותו באופן לא מחמיא על מנת לפגוע. בנוסף, התוקפים יכולים לנצל את מעמדם מאחורי המסך ולפעול באנונימיות. המרחב העצום של הרשת מאפשר פגיעה בקבוצה רחבה של אנשים, לחוד או במקביל. האפשרות לפגוע מאחורי המקלדת, מאפשרת לתוקף לשחרר כל רסן ולהשתלח בקורבן, ועל כן הבריונות ברשת יכולה להוביל לעיתים לתגובות הרסניות יותר מאשר בריונות פנים-אל-פנים.
בריונות ברשת מתייחסת לשימוש המכוון של האינטרנט כמדיום טכנולוגי שבאמצעותו נגרם נזק או אי נוחות במתכוון וחזרה על עצמה, במיקוד לאדם מסוים או לקבוצת אנשים. האינטרנט הפך לזירה חדשה לאינטראקציות חברתיות, ומאפשר למתבגרים לומר ולעשות דברים עם אלמוניות מסוימת ופיקוח מוגבל על ידי מבוגר.
כמו כן, ניתן לחלק את התוקפנות למספר סוגים: פיזית ומילולית, אקטיבית או פאסיבית וישירה או עקיפה. שילוב של התנהגויות אלה יוצר סוגים שונים של תוקפנות. בבריונות פנים מול פנים ניתן לראות וריאציות שונות של תוקפנות. לעומת זאת, תוקפנות ברשת היא תוקפנות מילולית בלבד.
פשע מקוון
ביבליוגרפיה