העבודה הנוכחית תעסוק בשאלת מקרה הירושמה ונגסקי, כיצד נוהל האסון בבחינת סעד לנפגעים לאורך התקופה וכיצד חוו הניצולים את האסון   ?

הפצצה הגרעינית ב-1945 על תושבי הירושימה ונגסאקי הציתו דיון עולמי על התפקיד, המוסר וחוכמת הנשק הגרעיני שנמשך עד היום. יש הטוענים כי הסכנות הקטסטרופליות הטמונות בנשק גרעיני עולות על כל הצדקה לקיומן. אחרים ראו בנשק גרעיני מכשירים צבאיים ופוליטיים לגיטימיים המבטיחים ביטחון לאומי באמצעות הרתעת איומים או פיגועים. במאמץ לשמור על יתרון טכנולוגי או לפחות על איזון טרור, הם טענו למגוון ההולך וגובר של יכולות גרעיניות. אחרים, כולל חלק גדול מהציבור האמריקני, אימצו כמה אלמנטים משתי הפרספקטיבות.

ובכן העבודה הנוכחית בחנה את מקרה הירושמה ונגסקי, כיצד נוהל האסון בבחינת סעד לנפגעים לאורך התקופה וכיצד חוו הניצולים את האסון.  הממצאים מלמדים כי ארצות הברית הייתה מצליחה לבלום את היפנים גם אם לא הייתה עושה שימוש בנשק כל כך הרסני, אך  ההחלטה על ההפצצה זכתה לאישור והכרה מצד ארצות הברית דאז וצ'ר'ציל  (אנגליה) והמעשה נעשה. ההשלכות לכך היו כמובן הרסניות וטראומתיות.

בשנת 2016 העצרת הכללית של האו"ם אימצה החלטות על פירוק הנשק הגרעיני, איסור השימוש בנשק גרעיני, איסור הפקת חומר עבור נשק גרעיני או מתקני נפץ גרעיניים אחרים,  פעולה נחושה לקראת החיסול המוחלט של נשק גרעיני, והקמת אזור נטול נשק גרעיני באזור המזרח התיכון. כמו כן, בוועידה הודגשו ההשפעות הרות האסון של פיצוץ נשק גרעיני" ובכלל זה השלכות עמוקות על ההישרדות האנושות, על הסביבה, על פיתוח חברתי-כלכלי. במסגרת ההצעה על ההחלטות הללו בנושא הנשק הגרעיני  ומיגור.