על פי ההלכה הפסוקה (הלכת ארט בי) המבחנים לפסילת בורר זהים למבחנים לפסילת שופט. הצד הטוען לפסילת בורר צריך להוכיח משוא פנים ממשי ואובייקטיבי.

העבודה הנוכחית הינה בדיני בוררות. עבודה זו מתיימרת להתמודד עם מצב לפיו אחד הצדדים לסכסוך טוען למשא פנים, לניגוד עניינים מצד הבורר.

בהתאם לחוק הבוררות רשאי בית המשפט, על פי בקשת בעל-דין, למנות את הבורר, באם נקבע בהסכם הבוררות שכל צד ימנה בורר, רשאי בעל-הדין למנות בורר מצידו, בית המשפט רשאי על פי בקשת הצד שמינה בורר, למנות אותו בורר, או אדם אחר, כבורר יחיד, בורר או בורר יחיד שנתמנה על ידי בית המשפט, דינו כדין בורר שנתמנה על ידי צדדים להסכם בוררות.

על פי היהדות , מתמנים בוררים על ידי בעלי דין , כאשר הם חויבים להיות אובייקטיבים. גישה נוןספת ביהדות מתירה בחירת בורר לכל צד לסכסוך ומיוי בורר שלישי עליהם והוא זה המכריע בעניין.

עולה הטענה כי מינוי הבורר בהיותו מוטה לעיתים ובית המשפט מתקשה בפסילת בורר, יש לפעול בהתאם למשפט העברי בבחירת בורר על ידי בעלי הדין וברור שלישי אשר יפסוק ויכריע. בנוסף, הפערים והתירות אשר עמם מתמודד הבורר, קרי: הקונפליקט הקוגניטיבי המקשה על עבודת הבוררר דורש שינוי בבחירת הבורר.

בעבודה זו קיים ניסיון להציע דרך אלטרנטיבית לבחירת בורר על מנת למנוע משוא פנים וניגוד עניינים.

הבדיקה בוצעה באמצעות סקירת מאמרים, ספרות ניתוח חקיקה ופסקי דין.  ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי במצב הקיים בדין הישראלי, ניגוד העניינים הוא בלתי נמנע, כאשר העובדה כי אחד הצדדים מביא בפני האדם את האפשרות שהוא יהיה הבורר בסכסוך שהתגלע בינו לבין חברו, מעלה את האפשרות לניגוד עיניינים וטובת הנאה מעצם העובדה שהוא בחר בו.

על כן, מוצא בהתאם למשפט העברי , כל צד לסכסוך יבחר לו בורר ואליהם יצטרף בורר שלישי אשר נבחר על ידיהם באופן זה לא מתקיים קונפליקט קוניטבי. כלומר, הכרעת הדין תיעשה על ידי הבורר השלישי האובייקטיבי, שיכריע למעשה כדן יחיד.