מערכות החינוך נמצאות בתהליך של שינוי מהבחינה הארגונית, קוריקולארית, חברתית ורעיונית.  הסיבות לשינויים ולתמורות הבית ספריות נובעים מסיבות שונות כמו התערבות גורמים מחוץ למערכת בעיקר ציבוריים המעוניינים להשפיע, סיבה אחרת נובעת מגורמים פנימיים בתוך המערכת המעוניינים בשינויים ארגוניים , חידוש סדרי ההוראה , תוכניות הלימוד, מבנה בית הספר וכדומה

סקירה זו מתמקדת באחת היוזמות המופעלות מזה מספר שנים במערכת החינוך ביישוב- פרויקט "אני יכול". הפרויקט נוצר כדי לסייע לצוות המוביל הבית ספרי להתמודד עם בעיות אלימות, חוסר קשב, התפרצויות כעס, בכי ונטייה לברוח מהכיתה וביה"ס…..

השינויים העכשוויים ביותר במערכת החינוך מתייחסים  לעיקרי ההמלצות של דו"ח וועדת דוברת כגון : הארכת יום הלימודים- יום לימודים מלא מגיל 3 עד 18, העברה למנהלים ולצוות המורים את מרב הסמכויות והמשאבים, צמצום מספר המקצועות הנלמדים בו זמנית לעברית, אנגלית, מתמטיקה, ערבית, יסודות מוסכמים באזרחות ותנ"ך (למגזר היהודי), אוטונומיה בבחירת המורים והעובדים בבית-הספר: כל עובדי ההוראה, המינהל והמשק בבית-הספר יהיו כפופים ניהולית למנהל בית-הספר.

תהליך שינוי צופן בחובו תחושת פחד, התנגדות, חוסר התלהבות ועוד. הכרת מאפייני תהליך השינוי , המהווים תשעה במספר והשלכותיהם עשויה להקל על מובילי השינוי ומשתתפיו

תהליך או פעולה של שינו בבית הספר  ניתנת לשינוי בדרכים שונות : או באמצעות משאביו הנוכחים או באמצעות החלפתם באחרים . שימוש במשאבים חדשים מוביל לשינויים נוספים במסגרת שינוי כמו אופן ביצוע השינוי על מנת להביא לשינוי הנדרש

רוב המוסדות החברתיים מתחילת המאה העשרים עברו תמורות מרחיקות לכת , אולם על אף תהליכי השינוי המואצים , יש מוסדות בהן תהליכי השינוי מתחוללים  בקצב איטי וביניהם מערכת החינוך.

המשאבים הדרושים לארגון כדי לבצע שינוי: חזון אישי, מומחיות, חקירנות ושיתוף פעולה .

לעתים תהליך השינוי יוצר צורך ללמוד דברים בדרכם הם. הוא דורש מאנשים לבחון את אמונותיהם, את כללי ההתנהגות שלהם ואת הנחותיהם ולפתח תיאוריות חדשות בנוגע לעצמם ובנוגע לסביבתם.