ילדים עם ADHD סובלים מליקויי נוירולוגי שקשורים באופן הדוק לבעיות בתפקוד העצבי. לכן, פיתוח טיפולים ושיטות שמתייחסות ישירות למערכת העצבית עשויים להניב יתרונות בקרב בעלי קשב וריכוז. פעילות גופנית, מובילה לשיפור המערכת העצבית, אשר, בתורה משפיעה על הפרעות קשב וריכוז.

מטרת העבודה, היא לבחון את הקשר בין פעילות גופנית לבין הלוקים קשב וריכוז/היפראקטיביות (ADHD)

פעילות גופנית עשויה להפחית את פעילות יתר בקרב ילדים עם ADHD, כאשר פעילות גופנית מועילה לבריאות לטווח ארוך ולוויסות התנהגותי. ובכן, שיטות עבודה ומשחקים מובנים מסייעים לילד, מאפשרות הבנה טובה יותר, פיתוח זיכרון מוטורי והרגלי התנהגות. שילוב של הוראה מילולית, חזותית, תנועתית, וחווייתית כנראה יעילה ביותר לכל הספורטאים, אך מועילה במיוחד עבור אלה ספורטאים עם הפרעות קשב וריכוז והפרעות למידה.

מחקר שנערך בברזיל, מצא כי אחרי פעילות גופנית אינטנסיבית, קיימים ביצועים משופרים, שליטה בדחפים וערנות.

מטרת העבודה הנוכחית הייתה לבחון את הקשר בין פעילות גופנית לבין הלוקים קשב וריכוז/היפראקטיביות (ADHD).

בכדי לענות על מטרת העבודה בוצעה התמקדות באוכלוסייה הספציפית של ילדים עם ADHD והצגה של מאפייני הלקות והשלכותיה מבחינה חברתית ולימודית , בהמשך נדון הקשר בין פעילות גופנית לקשב וריכוז והוצגו הגורמים המרכזיים בקשר. פרק זה כולל הסברים פסיכו-פיזיולוגיים ופסיכו-חברתיים. בחלק האחרון של העבודה הוצגו טכניקות מעשיות לשיפור קשב וריכוז באמצעות פעילות גופנית לסוגיה.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי לפעילות גופנית השפעה חיובית על הקלת התסמינים של הלוקים ב-ADHD, כלומר פעילות גופנית, מובילה לשיפור המערכת העצבית, של הלוקה ובדרך זאת מקלה על התפתחות המוח מבחינה מבנית ותפקודית. התוצאה היא שיפור בלמידה, בזיכרון, ביכולות קוגניטיביות, בהתנהגות מרוסנת וחברתית