.  פעילות גופנית, מובילה לשיפור המערכת העצבית, אשר, בתורה משפיעה על הפרעות קשב וריכוז. כלומר,  שינויים במבנה המוח ותפקודו  במהלך הפעילות הגופנית, קשור ישירות להפרעות קשב וריכוז  וכי העשרה פיזית ו פעילות גופנית מקלה על התפתחות המוח מבחינה  מבנית ותפקודית.

סקירת ספרות הבוחנת את הקשר בין פעילות גופנית לבין הלוקים קשב וריכוז/היפראקטיביות (ADHD)

פעילות גופנית   מגדילה את הרמות של הגורם הנוירוטרופי ( neurotrophic factor ) שמקורו במוח, בכלל זה מצויים גם חלבונים התורמים להתפשטות ופלסטיות עצבית. כתוצאה מהמאמץ ניתן להבחין בשינויים בהתנהגות, כגון שיפור בלמידה ובזיכרון.

מחקר שנערך בברזיל, מצא כי אחרי פעילות גופנית אינטנסיבית, קיימים ביצועים משופרים, שליטה בדחפים וערנות.  מחקר שנערך בטייוואן, חקר את ההשפעה של פעילות גופנית אירובית על תפקוד ילדים עם הפרעות קשב וריכוז. החוקרים מצאו כי קבוצת הפעילות הגופנית הראתה שיפור משמעותי בהפחתת שגיאות אימפולסיביות במבחנים.

פעילות גופנית בקרב ילדים עם הפרעות קשב וריכוז היא הכרחית , כאשר סוג הפעילות המומלץ הנו פעילות אירובית נמרצת. בדיקת השפעות פעילות גופנית אירובית על מדדים של קשב ואימפולסיביות בקרב ילדים עם הפרעת קשב וריכוז / היפראקטיביות (ADHD)

מעבר לפעילות אירובית, מומלץ ספורט טיפולי, עבור ילדים הסובלים מקשיים מוטוריים, כושר גופני ירוד והפרעות בהתפתחות הסנסומוטורית. אחת האפשרויות המומלצות היא הרכיבה הטיפולי.

גם ספורט אתגרי  יעיל בקרב ילדים עם  ADHD כאשר  אחד הכלים אשר הולך ונכנס לתודעה המערבית הוא הטיפול האתגרי.

הטיפול האתגרי מוגדר כטיפול המשלב פעילויות ספציפיות כגון פעילויות המשלבות סיכון כגון שייט  סוער , טיולים בחיק הטבע, משחקי יוזמה ואימון, בשילוב עם פילוסופיה המחפשת תובנות חדשות.