בעולם המערבי מדובר בחלק בלתי נפרד ואף נדרש ממהלך העסקים השוטף. אנו עדים בשנים האחרונות למגמה הולכת וגוברת של פירמות המאמצות מדיניות של אחריות חברתית כאסטרטגיה עסקית ומשקיעות בתחום זה לא מעט משאבים כחלק מתפישת העולם של הארגון.

סקירת ספרות שעניינה בבחינת הפעילות הארגונית של חברות למען הקהילה/ אחריות תאגידית.

ניתן לתאר התפתחות רעיון האחריות החברתית של עסקים כתהליך בן שלושה שלבים , אשר התרחש במהלך שלושת העשורים האחרונים של המאה ה 20  סוגיית האתיקה בעסקים היא הראשונה שעמדה על הפרק במהלך שנות ה70 , שנות ה80 עמדו בסימן איכות הסביבה , ואילו בשנות ה90 חלה התפרצות כוללת של מחאה כנגד פעילותם של תאגידים, ולשיח שהתפתח עד לאותה עת , הצטרפו בשנים אלו נושנים אלו נושאי זכויות האדם, ונושאים וותיקים יותר כגון זכויות עובדים

כל הנושאים הקשורים לאחריות החברתית מופרדים לרוב ממחלקות הארגון שעוסקות בכספים ,חשבונאות וכדומה , והדבר עובר לטיפולה של מחלקת יחסי ציבור או דומות לה .  מנהלים אינם רואים עשייה חברתית דרך עדשה כלכלית , ועל כך לרוב נעשית התנהלות לא אפקטיבית סביב פיתוח אסטרטגית אחריות חברתית בארגון

אימוץ רעיון אחריות חברתית על ידי רב לאומיות כרוך בהתנגשותן של צפיות ותביעות מהשוק בנוגע לחובותיו החברתיות, ככל שעוצמתן הכלכלית של חברות רב-לאומיות גדלה . תביעות אלה מנוסחות , לעיתים קרובות, על ידי ארגונים חברה אזרחית ותנועות אנטי-גלובליזציה . הללו מפנים חצי ביקורת אל עבר חברות רב – לאומית וארגונים כלכליים גלובליים , כמי שנושאים באחריות ליצירת סיכונים ועוולות חברתית ,כגון ניצול כוח עבודה ללא הבטחת תנאים סוציאליים , העסקת ילדים , גרימת נזקים לסביבה שימוש בחומרים מסוכנים , שיתוף פעולה עם משטרים דכאניים ועוד .

במסגרת סקר בריטי המבוסס על גישות הצרכנים, נמצא כי כשליש מכלל המשיבים היו מודאגים לגבי סוגיות אתיות , מחצית המשיבים דיווחו כי רכשו מוצרי חשמל מחברות הידועות כחברות הנוהגות באופן אתי. הסקר גם הראה כי  הצרכנים מעדיפים רכישה ישירה בקרב חברות, הנתפסות כבעלות אחריות  חברתית, לעומת אלה שאינם.