ההתעניינות המוגברת במינים פולשניים נובעת בעיקר מעצם האיום שלהם על המגוון הביולוגי (מגוון מינים, בתי גדול ונופים)

עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את פלישתן והתפשטותן של קרפדות הקנים באוסטרליה.

ואכן, רק לפני כ-25 שנים החלו לערוך עבודות ומחקרים מעמיקים על מינים פולשניים שגורמים נזקים לגידולים חקלאיים. פלישות ביולוגיות ומחלות זיהומיות המתעוררת בקרב חיות בר מהווים נושא לדיון מחקרי בתחום האקולוגיה השימושית שכן מינים פולשים הם הסיבה המובילה להכחדות מינים ומקור לעלויות כלכליות עצומות. כמו כן, פלישות מינים משבשים את הדינמיקה באוכלוסייה, מובילות להתפרצויות של מחלות אלימות ויכולים להשמיד אוכלוסיות שלמות.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את פלישתן והתפשטותן של קרפדות הקנים באוסטרליה. הספרות מלמדת כי קרפדת הקנים מהווה מין פולש קטלני באוסטרליה. הסיבות לכך היותה רעילה, גדולה באופן יחסי, בעלת יכולת רבייה המאפשרת לה לייצר כמויות גדולות של ביצים ועור עבה והמחוספס, העמיד בפני התייבשות. נזקיהן של קרפדות הקנים כוללים: פגיעה במארג הביולוגי אקולוגי בכל שלבי חייהן, פגיעה בביצי דגים וצבים, ירידה ישירה של דו-חיים, הרעלה למוות טורפים מקומיים (חיות כיס, קרוקודילים, לטאות, נחשים, בעלי חיים מבויתים ואפילו בני אדם).

כמו כן, נמצאו בעלי חיים העמידים בפני הרעל ההרסני של קרפדות הקנים כמו הדיה המצויה, נחשים, צפרדע מקומית ועוד. לאור הנזקים האקולוגיים של קרפדות הקנים פותחו תכניות שונות למיגורן. התכניות כללו שיטות שונות כגון:
הסרה והרחקה על ידי מלכודות ומחסומים, גישות ביוטכנולוגיות, בקרה כימית, שיטות מיגור ללא הנדסה גנטית ועוד. שילוב בין הגישות השונות נמצא כהתנהלות אפקטיבית כנגד התרבות קרפדות הקנים.