מעורבותה של ישראל עם טכנולוגיה גרעינית החלה עם הקמת המדינה ב- 1948. הדיון בנושא פיתוח נשק גרעיני עלה על סדר היום עם תום מלחמת השחרור.

סקירת ספרות  אשר עניינה בפיתוח נשק גרעיני והשפעתו על היציבות והביטחון הלאומי בישראל.

מנהיגיה של מדינת ישראל הצעירה (דוד בן־ גוריון, שמעון פרס ויגאל אלון) הגיעו למסקנה כי על ישראל להשיג כוח גרעיני על מנת להרתיע את המדינות הערביות שהקיפו אותה מניסיונות להביא לידי השמדתה.

למדינת ישראל כור מחקר גרעיני באזור שפך נחל שורק, שנבנה בגלוי ונמצא תחת פיקוח אמריקאי. בהתחלה נטען כי המבנה המוקם הוא "מפעל טקסטיל", ולאחר מכן נטען כי זהו כור למטרות שלום בלבד.

ממשלת ישראל מסרבת לפתוח את הכור לפיקוח בינלאומי, למרות שבעבר ביקרו בכור משלחות ביקורת אמריקאיות. ישראל היא אחת המדינות הבודדות בעולם שברשותן נשק גרעיני. לא ידוע כמה פצצות גרעיניות יש ברשותה של ישראל, אך יש המדברים על פוטנציאל של מאות פצצות – אטום , מימן וניוטרון .

המשטר האסלאמי באיראן נתון ללחץ בינלאומי כבד אשר מטרתו להניע את איראן מפני קידום ופיתוח תכנית גרעינית , עם זאת טהראן ממשיכה לפתח ולקדם תחת מעטה של תכנית גרעין אזרחית רחב היקף, תכנית חשאית לפיתוח נשק גרעיני

תכנית הגרעין האיראנית הנה משמעותית ובעלת חשיבות מרובה במסגרת ההתעצמות הצבאית האיראנית. תכנית זו הנה ארוכת טווח ומתנהלת מאז סוף שנות ה -80 .

מבחינה הצהרתית, מאמצת ישראל מדיניות של עמימות בנוגע ליכולותיה הגרעיניות. העמימות בנושא הייתה אמורה מחד להרתיע את מדינות ערב מלנהל מלחמת השמד נגד ישראל ומאידך לא לדחוף אותם להשיג טכנולוגיית גרעין משלהם. מדיניות עמימות גרעינית הייתה נחוצה גם לצרכים פוליטיים גלובליים.