לאורך ההיסטוריה היהודית, היהודים נפגעו מפעולות טרור מגוונות ורבות. הרבה פחות ידוע על הצד ההפוך של המטבע: יהודים כמסיתים ומבצעי טרור. טרם קום ישראל, הטרור היהודי נגד הרשות המנדטורית הבריטית והערבים בוצע על ידי שני ארגונים הדוגלים באידיאולוגיות ציוניות רוויזיוניסטיות: אצ"ל (האצ"ל) ולח"י (כנופיית שטרן). שתי הקבוצות שיקפו את השקפתו של זאב ז'בוטינסקי כי יש ליצור מדינה יהודית ריבונית משני צידי נהר הירדן באמצעות אלימות.

בעבודה זו נדון בפיצוץ מלון המלך דוד כמקרה מבחן למחלוקת האסטרטגית של המחתרות, בין מאבק רצוף למאבק צמוד. המקרה הנדון היווה הגורם לפירוק תנועת המרי העברי ועמה שיתוף הפעולה בין ארגון ההגנה, האצל והלח"י.  

בין השנים 1939 – 1942 ביצע אצ"ל 60 פיגועים, והרג יותר מ -120 פלסטינים ומאות נוספים. כדי לזרז את היציאה הבריטית מארץ ישראל, פעילי לח"י חיסלו את לורד מוין, השר התושב במזרח התיכון, ב- 6 בנובמבר 1944 בקהיר. ב- 26 ביולי 1946, חומרי נפץ שהוטלו על ידי סוכני אצ"ל פוצץ את מלון קינג דיוויד בירושלים, המרכז המנהלי של הרשות המנדטורית הבריטית, והרגו 91 בריטים ופצעו קרוב ל 500 איש

העבודה הנוכחית מבקשת לבחון כיצד פיצוץ מלון המלך דוד (1946) כמקרה מבחן משקף את המחלוקת האסטרטגית של המחתרות (ההגנה, האצ"ל והלח"י).

תנועות מחתרת הן ארגונים פוליטיים הנוטלים לעצמם את הזכות להפעיל אמצעי אלימות. תנועת מחתרת היא לכן הגוף היחיד, לבד ממדינה, שיש בו מעמד של אנשים שבידם בעלות על אמצעי אלימות.." ז'בוטינסקי לא ראה בפעילות מחתרתית דרך נאותה וראויה לציונות המדינית .אך בתקופת מנהיגות של בגין, מפקדו האחרון של האצ"ל, הגישה הפכה ללוחמנית ומחתרתית.

המסגרת התיאורטית טוענת כי סביר להניח שהטרור יופיע בקהילות תרבות נגד עם אידיאולוגיות דואליות – השקפות עולם המחלקות את האנושות לקטגוריות מקוטבות, כמו טוב ורע – שחבריהן חשים מאוימים על ידי אתגרים חיצוניים לערכיהם ודרך חייהם.

עבודה זו הינה תיאורטית ותיכתב עפ"י סדר כרונולוגי ותבחן השפעה של גורמים ותוצאות.  כדי לבחון את הסוגיה נערכה סקירת ספרות תיאורטית והיסטורית. המחקר הסתמך על שלושה מאגרי מידע: Proquest Central, מפתח חיפה למאמרים ומעריב- הספרייה הלאומית.