בתקופת המנדט קמו מתוך הישוב היהודי שלושה ארגונים צבאיים שנבדלו זה מזה מבחינה אידיאולוגית, אף כי שלושתם פעלו במטרה להשיג עצמאות לישוב היהודי ולהבטיח את שלומו מול אלימות מצד התנועה הלאומית הפלסטינית, לכל ארגון אג'נדה ודרך פעולה שונה. תנועת המרי העברי החל משנת 1945 ביצעה פיגועים כנגד המנדט הבריטי, אך פיצוץ המלך דוד כלל הרג חפים מפשע ולכן היה יוצא דופן.
העבודה הנוכחית ענינה ביחסים בין הארגונים הצבאיים כפי שמשתקפים בעקבות פיצוץ מלון המלך דוד
במהלך שנות השלושים של המאה העשרים, האקלים המתוח בפלסטין המנדטורית הפך את ארגון ההגנה לראש סדר העדיפויות. ההגנה הפכה במהרה לאגף המזוין הלא רשמי של מפלגתו של דוד בן גוריון, בעיני הרשויות הבריטיות הארגון היה בלתי חוקי, אך בכל זאת נסבל. במחצית השנייה של העשור, האסטרטגיה הראשונית של "ההגנה" של ההגנה התנגשה עם הימין "הרוויזיוניסטי" שלה, שהוביל לפרישה ולהקמת האצ"ל והלח"י.
במחקר זה נדון פיצוץ מלון המלך דוד כמקרה מבחן למחלוקת האסטרטגית של המחתרות, בין מאבק רצוף למאבק צמוד. המקרה הנדון היווה הגורם לפירוק תנועת המרי העברי ועמה שיתוף הפעולה בין ארגון ההגנה, האצל והלח"י.
המסגרת התיאורטית טענה כי מדובר היה בשלושה ארגונים בעלי השקפות מנוגדות, חלקן קיצוניות ואף לא לגיטימיות. חברי האצ"ל והלח"י הפכו למוקצים ולקיצוניים, כאשר בעוד שההגנה שיתפה פעולה עם הבריטים, אצ"ל ולח"י דגלו בפעולה אלימה.
שיתוף הפעולה בין הארגונים המחתרתיים נבע מהצורך להילחם באויב המשותף, בריטניה, אך האידיאולוגיה של שלושת הארגונים הייתה שונה וכן הייתה יריבות בין הארגונים ומשקעים שהיה קשה לגבור עליהם.
1. הקמת הארגונים הצבאיים
1.1 ארגון ההגנה
1.2 האצ"ל
1.3 הלח"י
2. תנועת המרי העברי
3. הארגון והביצוע של פיצוץ מלון "המלך דוד".
4. תוצאות הפעולה
5. סיכום
6. ביבליוגרפיה