תקיפות מיניות בחברה הפכו להיות דבר שבשגרה, ניראה, כי אחת מתוך שלוש נשים ישראליות הייתה קורבן של תקיפה מינית או של ניסיון לתקיפה מינית. המדד מסתמך על העובדה שכ-30% מהנשים פונות למרכזי סיוע על מנת לקבל עזרה.

הפרטים על אונס והתעללות מינית נגד מייסד זקה, יהודה משי-זהב, עם מספר כה גדול של קורבנות לכאורה שביצע לכאורה את עבירותיו המיניות לאורך תקופה כה ארוכה, העלו את השאלה כיצד פעילותו לא התגלתה מוקדם יותר.

לפי החוק הישראלי, תקיפה מינית היא כל התנהגות או מעשה מיני הנכפה על אישה, גבר או ילד בלא הסכמתם. הגדרה זו חלה על כל פעולה או אמירה שהקשרה מיני ונעשתה ללא הסכמה של כל הצדדים המעורבים. במסגרת זו כלולים סוגי תקיפות רבות כגון: אונס, מעשה סדום, גילוי עריות, מעשים מגונים והטרדה מינית.

מספר דיווחים ציינו כי ארגונים המכונים "משטרת צניעות" בשכונות החרדיות שבהן התגורר ופעל משי-זהב היו מודעים להתעללות שהוא מבצע אך לא עשו מספיק כדי לעצור אותו ולא דיווחו עליו למשטרה.  על פי הדיווחים, המשטרה ניהלה חקירה סודית עוד ב-2013, אך לא הצליחה להתקדם, בין השאר משום שאף אחד מקורבנותיו לא היה מוכן להעיד.

אירוע זה מעלה את המחדל בכל הקשור בטיפול הלקוי במקרי תקיפה מינית בחברה החרדית, כמו גם חוסר היכולת להגיע למקרים אלו ולסייע באופן מיטבי. בנייר זה אתמקד בתופעה הבלתי רצויה של היעדר פניות לטיפול בקרב נפגעים מינית בחברה החרדית.

העבודה הנוכחית מציעה חלופות לטיפול בתופעת פגיעות מיניות בחברה החרדית

המלצה למדיניות

: אגף במשרד הרווחה שעובד בשיתוף עם רבנים ואנשים המגזר החרדי. חלופה זו הינה החלופה הישימה ביותר, מאחר והיא תיצור יחסי אמון ויכולת עבודה משותפת, ללא מעורבות משטרתית.  מדובר בחלופה שעשויה לפעול באופן מהיר ולהוביל למספר פניות גבוה. הצעדים הראשוניים שיש לעשות על מנת ליישם את החלופה היא  בניית כוח אדם מקצועי, הכשרה לתפקיד הרגיש ותקצוב בהתאם.