גבריות הינה שדה מחקר חדש יחסית בעולם האקדמי, מה שמוביל לדיסאינפורמציה נרחבת בתחום זה. ככל שמעמיקים הרבדים כך גם מעמיק חוסר הידע בנושא גבריות בכלל ועקרות גברית בפרט. במשך שנים רבות יוחסה העקרות לאישה, אולי בשל העובדה שהממסד הרפואי נשלט ברובו הגדול על ידי גברים ומכאן גם ההטיה שהעקרות נובעת מהאישה ולא מהגבר, מה שהוביל למחקרים רבים בתחום העקרות הנשית, כיצד חווה האישה את עקרותה, טיפולי הפוריות והתגובות הנפשיות והפיזיות שלה בחוויה זו.

עבודה אקדמית הבוחנת את העקרות הגברית מנקודת מבטו של הגבר, כיצד חווה הגבר את עקרותו, תוך התייחסות להיבטים חברתיים, פסיכולוגיים ובמערכת היחסים עם בת הזוג.

על פניו נראה כי אופן ההתמודדות של גברים ונשים עם אי פוריות הוא שונה, נשים נוטות יותר מגברים לבטא רגשות, ומגיעות לתגובות רגשיות קיצוניות, אך בפועל תמונת מצבו של הגבר שונה. אבחנת הגבר כעקר גורמת ללחץ נפשי המוביל לשינוי בתפיסה העצמית שלו, ומכאן להערכה עצמית נמוכה.

בשל היותם גברים הם חשו מחויבים להיות חזקים ולא לשתף אחרים ברגשותיהם ובפועל  נשיאת הנטל הפסיכולוגי והאמוציונאלי יוצר מצב של ריחוק מהסובבים אותם. בהתאם לתרבות ההגמונית הגברית,  בעיות פריון בקרב נשים מתקבלות בהבנה ואמפטיה ולעומת זאת כאשר בעיות הפריון הן מצד הגבר הוא זוכה מצד החברה לחוסר הבנה, אצבע מאשימה, בדיחות והערות פוגעניות ולא מתחשבות

אי פוריות  בקרב גברים שוחק את מעמד הגבר כבעל סמכות  פטריארכלית ומעמד בקהילה ולכן, ממצאי מחקרים מעלים כי ההגמוניה הגברים משפיעה על התמודדותם של גברים עם אי פוריות בדרכים שונות, למשל גברים נוטים להאשים אי הפוריות על בת הזוג, גם כאשר הבעיה הפוריות נמצאת אצלו

גברים משתמשים במגוון שלאסטרטגיות התמודדות כדי לנהל את הלחץ הקשור לפוריות, כאשר נמצא כי גברים השתמשו בהתרחקות מהבעיה, בעיות שליט העצמית, בריחה, הימנעותו קבלת אחריותו התנגדות לקבלת תמיכה חברתית.