עובדים סוציאליים בערים מעורבות בישראל סבורים כי לא ניתן לדון בהבדלים התרבותיים בין החברה הערבית לחברה היהודים במנותק מהזהות הלאומית וכאן שורש הבעיה, ההבדלים בזהות הלאומית, המעצימים את הקונפליקט הבין תרבותי ומונעים את פתרונו.

סקירת ספרות הבוחנת את עמדות עובדי רווחה, יהודים וערבים בלשכות רווחה בערים מעורבות כלפי הקונפליקט הבין תרבות, הזהות הלאומית , השוני בצרכי וחלוקת התקציבים

המונח ערים מעורבות כוונתו לערים שמתגוררות בהן קבוצות ממוצא שונה- אתני, דתי או לאומי, המצויות לפעמים במצב של קונפליקט. תופעה זו, אינה ייחודית למדינת ישראל אלא, מתרחשת במדינות אחרות בעולם כמו: צפון אירלנד, בוסניה ודרום אפריקה.(

כתוצאה מהמעורבות והדו קיום, נוצר קונפליקט בין התרבויות השונות על רקע סכסוך או דעות קדומות. במפגש הבין תרבותי עם ה"חדש", הבלתי נודע, יש יסוד מאיים על הפרט וזה בניגוד למוכר והמשרה ביטחון ויציבות.

עובדי רווחה בערים מעורבות נדרשים למכלול רחב של כישורים. למשל,  ספקי שירותי אנוש שעובדים עם אינדיאנים חייבים להבין את הבעיות הספציפיות של הילידים בחברה רב תרבותית. מעבר להתייחסות לנושאי כלכלה ותעסוקה

עובדים סוציאליים בערים מעורבות בישראל סבורים כי לא ניתן לדון בהבדלים התרבותיים בין החברה הערבית לחברה היהודים במנותק מהזהות הלאומית וכאן שורש הבעיה, ההבדלים בזהות הלאומית, המעצימים את הקונפליקט הבין תרבותי ומונעים את פתרונו.

בבחינת תפקודם של עובדים סוציאליים ערבים לעומת עובדים סוציאליים יהודים עולה כי העובד הסוציאלי היהודי נתפס על ידי שותפי תפקידו כבעל גישה מקצועית פחות מכוונת ושותפי התפקיד של העובד הסוציאלי הערבי מדווחים על רמה גבוהה יותר של שיתוף פעולה בין הגורמים השונים, שותפות רבה יותר בתהליכי קבלת החלטות לעומת שותפי התפקיד של העובד הסוציאלי היהודי.