בתי הספר הם קהילות חברתיות עם פוטנציאל להשפעה עצומה על חייהם של ילדים ובני נוער מכיוון שהם מהווים חלק גדול מעולמם. חשוב שאנשים בקהילה זו, כלומר תלמידים, הורים ומורים, ילמדו מיומנויות ויפתחו הבנות לצורך הבריאות הפיזית והרגשית.

המחקר הנוכחי יבחן עמדות מורים לגורמי הסיכון של הפרעות  אכילה  והתערבות בקרב נערות/נערים בכיתות ח'-ט',

חשוב באותה מידה להכיר בכך שיצירת סביבה בית ספרית התומכת בבריאות היא בסיסית לקיימות קהילת בתי ספר בריאה. יש להקדיש תשומת לב רבה יותר למתן משאבים למורים ובתי ספר במאמץ לבנות יכולת וליצור סביבה בריאה לתלמידים.

תחום אחד שמקבל תשומת לב בבתי הספר הוא מניעת הפרעות אכילה. עם זאת, הערכה של תכניות חינוך בבתי ספר העוסקות באופן ספציפי במניעת הפרעות אכילה באמצעות הוראה דידקטית של סימנים ותסמינים מעידה על יעילות מינימלית בשינוי התנהגותי

על מנת להבין את עמדות ותגובת המורים ביחס להפרעות אכילה והטיפול בהן.

ראשית, תובא סקירת ספרות אודות גורמי הסיכון, הגדרת ההפרעה והשלכותיה. בשלב הבא נדון במתודולוגיית המחקר. לאחר מכן יוצגו תוצאות מתוך ניתוח תוכן ראיונות בהקשר הספרות הנוכחית. לבסוף, יוצגו סיכום, דיון המלצות למחקרים עתידיים.

המרואיינים הם מורים המלמדים בחטיבות בייניים בבתי ספר שונים בארץ. מדגם המחקר כלל 9 מרואיינים אשר נבחרו בשל היותם מורים בחטיבת ביניים.

שאלות הריאיון נועדו לבחון עמדות מורים לגורמי הסיכון של הפרעות  אכילה  והתערבות בקרב נערות/נערים בכיתות ח' – ט'.

דוגמה לשאלה: "שתפי אותי בדוגמאות להפרעות אכילה שנתקלת בבית הספר".