עם יישומו של חוק החינוך המיוחד הלכה והתחזקה מגמת תכנית השילוב, שהותוותה בתכנית אב (בלס ואדלר, 2004). ב 13- בנובמבר 2002 התקבל בכנסת תיקון מס 7 "לחוק חינוך מיוחד" (תשמ"ח 1988- ) אשר הוסיף את פרק ד'1- "שילוב ילד בעל צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל",  תיקון זה מכונה "חוק השילוב"

המחקר הנוכחי בחן עמדות מורים משלבים כלפי תלמידים המאובחנים על הרצף האוטיסטי המשולבים בכיתה הרגילה.

מטרת המחקר הנוכחי הנה לבחון עמדות מורים משלבים כלפי תלמידים המאובחנים על הרצף האוטיסטי המשולבים בכיתה הרגילה. כלומר, שאלת המחקר- תבחן מהי עמדתו של המורה המשלב כלפי שילוב תלמידים המאובחנים על הרצף האוטיסטי בכיתתו.
חשיבותה של העבודה הנה במציאת קריטריונים פרקטיים ומתאימים יותר לעבודה בין המורה בכיתת השילוב. כידוע, מורים בכיתת המשלבת מתמודדים עם בעיות וקשיים רבים במסגרת עבודתם ועל כן כל סיוע הוא חשוב ולכן יש גם לפעול למען שהסיוע יהיה פרודוקטיבי.
העבודה הנוכחית מציגה סקירת ספרות בנושא האוטיזם, חוק השילוב, כיתת תקשורת תוך נגיעה נקודתית בכיתת קש"ת- כיתת תקשורת שבבית הספר בצפון, עמדות מורים כלפי שילוב ילדים על הרצף האוטיסטי בכיתתם ומחקר אמפירי אשר מציג עמדות מורים ביחס לשילוב ילדים בכיתתם. החלק האחרון בעבודה מציג דיון תיאורטי ומחקרי וכן תובנות אישיות.

כלי המחקר כללו שאלון עמדות חיוביות ושליליות כלפי שילוב ושאלון פרטים סוציו דמוגרפיים ותעסוקתיים.
המסקנות העולות מהמחקר הנוכחי הן: עמדות המורים הן חיוביות כלפי שילוב תלמיד בעל צרכים מיוחדים בכיתתם במידה רבה, עמדות המורים הן חיוביות כלפי השפעת השילוב על הכיתה הרגילה במידה רבה ומורים בעלי הכשרה לחינוך מיוחד נמצאו כבעלי עמדה חיובית כלפי שילוב ילד בעל צרכים מיוחדים בכיתה רגילה במידה רבה יותר ממורים בעלי הכשרה של החינוך הרגיל.