היום הנושא של שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך רגיל הוא מאוד נפוץ. קיימת מחלוקת בעד ונגד השילוב בקרב מורים והורים.

מטרת המחקר הייתה  לבדוק עד כמה עמדות המורים כלפי שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל קשורות להכשרה שלהם.

נושא העמדות של אנשי החינוך כלפי השילוב של ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל הוא הנושא שנחקר הכי הרבה בתחום השילוב. יש חשיבות רבה לעמדות חיוביות של אנשי חינוך כלפי השילוב. העמדה החיובית של הצוות החינוכי חשובה יותר משינוי בתוכנית לימודים או שינוי אדמיניסטרטיבי.

על פי המחקרים שבוצעו בביתי ספר ציבוריים באנגליה  ובווילס רוב מורי השילוב טענו על חוסר אמצעים הנדרשים כדי לענות לצרכים של ילדים עם צרכים מיוחדים. הם אמרו שאחת הסיבות לכישלון השילוב היא חולשת המעמד הניהולי. במחקר שנערך בפינלנד מצאו שהבעיה המרכזית של המורים בתהליך השילוב היא חוסר זמן להתייעצות או הדרכה עם אנשי מקצועה.

שאלת המחקר בחנה האם יש הבדל בעמדות המורים עם הכשרה לשילוב לבין עמדות המורים ללא הכשרה לשילוב כלפי שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל  והשערת המחקר טענה כי עמדות המורים עם הכשרה לשילוב יהיו יותר חיוביות מעמדות המורים ללא ההכשרה.

הכשרת השילוב היא הגורם שמשפיע על העמדות החיוביות יותר מכל הגורמים האחרים.

הבדיקה נערכה בקרב  20  מורות לכיתות א-ב בגילאים 25 עד 40. מתוך המשתתפים 10 אנשים יהיו בעלי הכשרה מיוחדת או השתלמויות רלוונטיות ו 10 אנשים ללא הכשרה נוספת לשילוב.

כלי מחקר כלל שאלון של בן-משה (2012). לבחינת עמדות מורים כלפי שילוב תלמידים בעל צרכים מיוחדים.