ההתפתחויות הטכנולוגיות, מזמנות אך עדיין אינן מבטיחות יישום הולם והטעמה אפקטיבית של חדשנות חינוכית. מול ההזדמנויות ישנם קשיים ועל המורים להתמודד עם דרישות פדגוגיות מתוך המסגרת ומבחוץ להתאים ולהטמיע ידע טכנולוגי –פדגוגי מתחדש. וכל זה יוצר חסמים בתהליך השינוי.

מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את ההבדלים בעמדות המורים כלפי סביבות למידה מתוקשבות במאה ה- 21 כפונקציה של ותק ושל מקצוע ההוראה.

במאה ה-21 ישנה התפתחות נרחבת של טכנולוגיות בעולם שהשפיעה רבות גם על אופי החינוך . בעקבות כך, ישנה דרישה וצורך לפתח בכל ילד וילד את מיומנויות המאפיינות את המאה ה-21 . שינוי זה הינו משמעותי ומעמיק וכחלק מהשינוי הזה תפיסת תפקיד המורה משתנה .לטכנולוגיה יתרונות פדגוגים רבים, לדוגמה: היא מאפשרת לחקור עולמות רחוקים, והיא יכולה לתווך בין חשיבה קונקרטית לחשיבה מופשטת, על ידי הדמיות ומשחקים. יתרה מכך היא יכולה לסייע לילדים המתקשים לקרוא ולכתוב . גם לשיטת ההוראה המסורתיות מספר יתרונות, כגון: היא מאפשרת העברה של ידע אנושי. וששיטה זו חסכונית בזמן ומבחינה כלכלית.

עבודה זה תבחן את ההבדלים בעמדות המורים כלפי סביבות למידה מתוקשבות במאה ה- 21 כפונקציה של ותק ושל מקצוע ההוראה.

בחינה זו בוצעה באמצעות שאלון שבוחן תקשוב כללי, תמיכה בתקשוב, מיומנות במחשבים ועמדות כלפי שינוי. השאלונים חולק למורים ומורות המלמדים בבתי ספר יסודיים, חטיבות הביניים והתיכונים ברחבי הארץ

ממצאי המחקר העלו בין היתר כי קיימים קשרים חזקים בין שלושת הממדים של משתנה התקשוב לבין תמיכתם בתקשוב, כלומר ככל שהמורים יותר מיומנים בשימוש במחשב כך גדלה נכונותם לתמוך בתקשוב. עוד נמצאו קשרים חיוביים בין עמדות כלפי שינוי לתמיכה בתקשוב ובין מיומנות בשימוש במחשב לעמדות כלפי שינוי. כלומר, ככל שהמורים מיומנים יותר בשימוש במחשב הם נוטים לתמוך יותר בשינוי וככל שהם תומכים יותר בשינוי הם נוטים לתמוך יותר בתקשוב.