החברה הישראלית היא חברה רב-תרבותית, המכילה בתוכה מגוון רחב של תרבויות. חברה זו רוויה בסטראוטיפים ודעות קדומות כלפי השונה והאחר.

העבודה הנוכחית בוחנת את עמדות הסגל של בית ספר לחינוך מיוחד כלפי בית ספר מרובה תרבויות?

רב תרבותיות היא גישה אידאולוגית המדגישה יחס דיאלוגי של הקבוצות השונות בתוך החברה. ריבוי תרבויות זוהי חברה המורכבת מקבוצות תרבותיות ואתניות שונות המקיימות בניהן יחסים דיאלקטיים – לכל קבוצה מערכת אמונות, מיתוסים, ייחודיים. מכלול זה מעצב את זהותה העצמית והייחודיות לקבוצה ולחבריה .משתמע מכאן כי ריבוי תרבויות משקף את מצבה של החברה.

שאלת ריבוי התרבויות בבית הספר יוצרת דיאלוג חדש ושאלות רבות בדבר זהותו, תרבותו והלאום המיוצג. בעקבות המחקר אפשר יהיה לבחון את עמדות הצוות לגבי ריבוי תרבויות , מקומות בהם בית הספר יכול לשפר את המקום והזמינות של ריבוי התרבויות, קידום תחושת ההשתייכות, הזהות ומתן שוויין הזדמנויות לאחר. בעזרת המחקר נוכל לבדוק מה טוב ומה פחות טוב בעיני הצוות בריבוי תרבויות בבית הספר.

המחקר הנוכחי בחן האם קיים קשר בין מאפיינים דמוגרפיים של איש הצוות בתוך הצוות הבית-ספרי לבין העמדות שלו לגבי רב תרבותיות?

לצורך בדיקת הסוגיה הופץ שאלון בקרב נחקרות, במסגרת הסטטיסטיקה ההיסקית נבדקו מספר השערות מחקר.

ממצאי המחקר מעלים כי גיל מהווה משתנה המשפיע באופן מובהק על תפיסה רב תרבותית חיובית, כאשר צעירים מגלים פתיחות רבה יותר ולכן תפיסתם נמצאה חיובית יותר לעומת מבוגרים.