עבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את הוראת השואה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בגני הילדים.

ספרות השואה היא אחד הנושאים המרכזיים בתכנית הלימודים בספרות בבית-הספר. הנושא עלה על סדר היום של מערכת החינוך עוד בשנות הארבעים, בשלהי מלחמת העולם, כאשר החלו להגיע ליישוב העברי בארץ-ישראל הידיעות הראשונות על ממדיה והיקפה של השואה. בשנת 1979 החליט משרד החינוך והתרבות להחיל את חובת לימוד נושא השואה בבתי הספר. התיקון לחוק החינוך הממלכתי, אף קבע כי נושא השואה הנו אחד ממטרות החינוך המלכתי בישראל: "…להנחיל את תודעת זכר השואה והגבורה, ולחנך לכבדם…". כיום הנושא תופס מקום חשוב בהוראת הספרות ובמחשבה הפדגוגית והדידקטית, לא רק בבתי הספר העבריים בישראל, אלא גם בקרב מוסדות חינוך יהודיים וכלליים בעולם.
עבודה זו תבחן עמדות גננות והורים אודות הוראת השואה במסגרת גני הילדים וכן תערוך השוואה ביניהם.
בחינה זו תיערך באמצעות התייחסות לערכים הטמונים בבסיס הוראת השואה בבתי הספר ובגנים הלא הם: מחויבות להמשכיות העם היהודי, הקפדה על דיוק היסטורי והקניית ערכים אוניברסאליים וערך כבוד האדם. הסוגיה תבחן באמצעות שישה ראיונות אשר נערכו בקרב גננות והורי לילדים בגני ילדים.
הממצאים העיקריים העולים הם שהערכים הטבועים בבסיס הוראת השואה מופיעים במידה רבה בהוראת השואה בגנים באמצעות שימוש עיקרי בספרות הילדים. ערכים כגון גבורה, אומץ לב, הצלת חיים, כבוד האדם, המשכיותו של העם היהודי והשתלשלות היסטורית נכונה של האירועים, מופיעים בספרות הילדים וכי מדובר בדרך פופולרית ביותר להוראת השואה בגני הילדים.
כמו כן, קיימים קשיים שונים העולים עקב הוראת השואה, קשיים אלו מעוררים סקפטיות ביחס לאפקטיביות והנחיצות של הוראת השואה בגני הילדים. עוד נמצא כי הורים חוששים יותר מהוראת השואה והשלכותיה, לעומת צוות הגן.