העיתונות בעת מלחמה הנה עיתונות פטריוטית כאשר העיתונאים רואים עצמם כאזרחים ולכן לא ניתן למצוא דיון ערכי, אלא דיון אסטרטגי אודות שדה הקרב. וזאת על אף העובדה כי תפקיד העיתונות הדורש אובייקטיביות וביקורתיות עומד בסתירה לאופן בו נהוג לצייר את תפקיד העיתונות במלחמה הכולל התגייסות למען "האומה" והמוראל הלאומי.
סקירה זו דנה בהתייחסותה של התקשורת למיעוטים, עמדתה בעת מלחמה ובתקשורת כמבנה מציאות.
במרבית המקרים ייצוג מיעוטים בתקשורת נעשה תוך נטייה לסקרם בצורה שלילית, תוך התמקדות בנושאים כמו פשע, מהומות, מצוקות וכדומה.
התקשורת שתופסת חלק נכבד בתהליך הבניית המציאות החברתית, לעיתים מייצרת סטריאוטיפים שליליים, אי אימון וחשדנות כלפי קבוצות חברתיות ולאומיות אשר מעמיקים את תחושת השוני בין "האני" לבין קבוצת ה"הם", במקרה הישראלי- ערביי ישראל סובלים מהכחדה סימבולית בתקשורת ובכך נוצרות שתי קבוצות, קבוצת הרוב היהודי "האני" אל מול קבוצת המיעוט הערבי ה"הם".
בעת מלחמה העיתונות הכתובה מתגייסת למאבק ותופסת בלעדיות על הייצוג וזאת לטובת האינטרסים הפוליטיים והצבאיים. בשלב זה קולות המדברים בעד החלש לא נשמעים.
התקשורת כמבנה מציאות
ייצוג מיעוטים בתקשורת
ערביי ישראל בתקשורת
לשון ושפה באמצעי התקשורת
עיתונות בעת מלחמה
ביבליוגרפיה