העיתונות בעת מלחמה הנה עיתונות פטריוטית, העיתונים רואים עצמם כאזרחים ולכן לא ניתן למצוא דיון ערכי, אלא דיון אסטרטגי אודות שדה הקרב, זאת על אף העובדה כי תפקיד העיתונות דורש אובייקטיביות וביקורתיות.

הסקירת הנוכחית דנה בנושא ייצוג ערביי השטחים בעיתונות הכתובה במהלך מבצע צבאי

חוקרים שבחנו את דפוסי הייצוג של מיעוטים באמצעי המדיה השונים, הבחינו בכך שבדרך כלל ישנה התעלמות מקבוצות מיעוטים והן נעדרות מהסיקור החדשותי, אך יחד עם זאת, כאשר נערך סיקור על קבוצת המיעוט, הוא על פי רוב בנושאים שליליים כגון: פשע, אלימות, מהומות וכדומה וישנו שימוש נרחב בדעות קדומות וסטריאוטיפים. ייצוג ה"אחר" בתקשורת מושפע מתהליכים חברתיים ופוליטיים. הסיקור השלילי כולל רמזים כי ה"אחר" מאיים על הסדר החברתי הקיים, חייו מלאים סטיות וישנה התעלמות מהרקע, הסיבות וההקשר החברתי והפוליטי אשר גרם לבעיותיו.

בימים הראשונים של סיקור המהומות של הפלסטינים אזרחי ישראל באוקטובר2000 , אימצו העיתונאים הישראלים את תמונת העולם של הפוליטיקאים ושל הממסד הביטחוני ולכן מיעטו לשאול שאלות ביקורתיות וכתוצאה מכך ביצעו הדרה סימבולית של אזרחי המדינה הערבים מאזרחותם והכלילו אותם עם הפלסטינים בשטחים. רק לאחר מספר ימים ורק אחרי שהפוליטיקאים שינו את גישתם, חל "תיקון" לכיוון האתוס המקצועי העיתונאי והסיקור הפך ביקורתי יותר.