נישואין בתקופת המקרא באו לידי ביטוי תחילה באדם וחוה וכפי שנאמר: "ויאמר ה' אלוהים לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו".  חווה ואדם הווים את הזיווג הראשוני כך שחוה נבראה מאחת מצלעותיו של האדם, מעצמיו ומבשרו.

העבודה הנוכחית עוסקת בדמותה של רות המואבייה. סיפור בחירותיה של אלמנה ישראלית וכלתה המואבית, אלמנה גם היא, כאשר הן נעות יחד ממואב לישראל, דרך הריקנות למלאות, מהעונש לברכה.

מגילת רות מספרת את סיפורה של רות המואבייה, אישה נכריה וקבלתה על ידי החברה היהודית. כדי לשלב אישה מואבית בישראל, המחבר המקראי מתייחס לחוקי התורה המגנים על העניים  ובמיוחד על אלמנות ויתומים כמו גם על נישואים. כך ניתן לקבל ולהבין את השתלבותה של אישה נכריה בישראל.

בדיקת דמותה של רות המואבייה תיערך באמצעות חלוקה לפרקים הבאים:

1. נישואין בתקופת המקרא: סקירת החוקים והכללים הנקשרים לנישואין במקרא וחשיבותן.
2. נישואין לנשים נוכריות: סקירת האיסור בקשירת קשר נישואין עם נשים נכריות.
3. רות המואביה: דמותה של רות המואבייה ותולדות חייה המסופרים במגילת רות ובכלל זה על מוצאה (מואבי), על חוקי הייבום והגאולה, על פועלה והשלכות פועלה.
4. רעיון החסד במגילת רות: סקירת רעין החסד במגילת רות והקשרו לחסד בתקופת בית דויד.
5. פרשת יהודה ותמר: סקירת הפרשה, תוך התייחסות למעשה תמר הנוכרייה ויהודה.
6. השוואה: רות ובועז בגורן לעומת פרשת תמר ויהודה: הצגת הדומה והשונה בסיפור של רות המואבייה ותמר ויהודה.

הדיון בסוגיה נערך באמצעות סקירת ספרות אקדמית הדנה בדמותה של רות המואבייה וההיבטים הנקשרים לסיפורה, לדמות, לפועלה ולהשלכות מעשייה.