סקירת הספרות הנוכחית עניינה בעיצוב דמותה של רות המואבייה.

נישואין בתקופת המקרא באו לידי ביטוי תחילה באדם וחוה וכפי שנאמר: "ויאמר ה אלוהים לא טוב היות האדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו". חווה ואדם הווים את הזיווג הראשוני כך שחוה נבראה מאחת מצלעותיו של האדם, מעצמיו ומבשרו. בהמשך מופיע גם מושג המשפחה בדמותם של הורים וילדים: "על כל המשפחה אשר העליתי מארץ מצרים" (עמוס ג. א). המקרא מרבה לתאר חיי משפחה כחיים אידאליים בני זוג אשר חיים בכבוד הדדי ובהבנה הדדית, זאת ניתן לראות בחיי המשפחה של אברהם ושרה, חנה ואלקנה ועוד .
ובכן מקורו של מוסד הנישואין בזוג הראשון שמוזכר בתנ"ך אדם וחוה. אך הסטנדרטים החברתיים והחוקים של הנישואין עברו שינויים רבים. בבראשית ב כ"ג נכתב "זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי…זאת יקרא אישה כי מאיש לקחה זו". התורה רמזה כאן דרך ארץ שהאישה צריכה להיות תואמת לבעלה ונקלטת בו כאילו היא בשר מבשרו. אשתו=שותפתו, אך הגבר הוא הראשון ויש לו עליונות על האישה. היות שחווה נוצרה מבשרו ומעצמותיו בלקיחתה לו יש משום השבת רכוש אבוד שעליו אין צורך לקבל הסכמה של הצד השני. נישואין הן רכישה שנובעת מן הזכות החוקית של השבת אבדה.