העבודה הנוכחית עוסקת בעוני והדרה חברתית – ישראל לעומת האיחוד האירופאי. ובכן, העוני כתופעה חברתית קיים ובשיעור גבוה, למרות הצמיחה הכלכלית המתונה וצמצום גדול בחלקים אחרים בעולם.

הגדרה מפורטת יותר גורסת כי עוני מתייחס לפרטים הסובלים מרעב, חוסר קורת גג, בערות, בריאות לקויה, הכנסה נמוכה, מחסור בכסף, העדר הזדמנויות, הדרה חברתית ועוד (2010,McFerson).  המושג של הדרה חברתית נולד לראשונה בשנות החמישים ומאז, חוקרי המדיניות החברתית השתמשו בתיאוריית ההדרה החברתית ככלי ניתוח מדיניות לבחינת בעיות חברתיות שונות. כמו כן, חוקרים השתמשו במושג של הדרה חברתית כדי לזהות חסרונות אוכלוסיות חלשות, כולל אנשים עם מוגבלות.  אנשים עם מוגבלויות חווים הדרה חברתית,  בבחינה תעסוקתית ולימודית (  Kim, Kim, Shin, Yu, & Yoo, 2016). הדרה מתייחסת לתופעה במסגרתה יחידים או אף קבוצות מורחקות מבודדות מהזרם החברתי המרכזי. באופן זה המדרים מתקשים לממש את עצמם, להצליח ולהתקדם מבחינה חברתית. ההדרה עצמה נובעת לרוב מדעות קדומות , תיוג, אפליה וכדומה. הדרה אף עלולה להגיע לידי אלימות  והתנכלות קשה (אהרוני, 2013).

המסקנה היא כי קיימים שלל של גורמים התורמים לעלייה בשיעור העוני, אך לאופי הממשל ומדיניותו השפעה עמוקה  ויכולת השפעה ממשית באם יפעל על פי צורכי הציבור (Cohen, 2016).