שאלת המחקר היא מה היו הדרכים/הכלים  להתמודדות  ילדי גטו טרזינשטאט עם תנאי החיים הקיצוניים שנכפו עליהם (הטרנספורטים , המחלות,הרעב, המוות , הפרדה מהמשפחה ועוד).

גטו טרזינשטאט היווה תופעה מיוחדת בתולדות השואה. הגטו הוקם במקור כדי לשמש "תחנת מעבר" שממנה יגורשו יהודים מצ'כסלובקיה וממדינות אחרות באירופה להשמדה בפולין. בשלב מאוחר יותר, הפכו אותו הגרמנים לגטו לדוגמה על מנת שיוכלו להציגו בפני גורמים שונים בעולם ולטעון שהם בעצם מטפלים ביהודים בצורה אנושית וסבירה. בתוך כך התקיימה בגטו גם מסגרת מיוחדת לילדים ונערים, עד לסגירתו ולשילוחם להשמדה, כולל ניהול "מחנה המשפחות מטרזינשטאט" בבירקנאו, כדי להציג מצג שווא לפני חיסולם. בעבודה כוונתי להתמקד בעולם המיוחד של ילדי הגטו ובדרכי ההתמודדות שלהם עם המציאות המחרידה שנכפתה עליהם.

טרזין הוא הגטו היחיד שהתקיים עד סיום המלחמה. נשמר בו חומר תיעודי רב. לפיכך, ידוע על הקמת מחנה  אשר התמקד בחינוך ותרבות למען שמירה על רוח האדם ובעיקר שמירה וסיוע לבני הנוער והילדים בגטו. עם זאת, למרות כל המאמצים שנעשו בגטו טרזין, לא הצליחה המנהיגות היהודית להציל, פיזית, מספר גדול יותר של יהודים ממה ששרדו בקהילות יהודיות אחרות ברחבי אירופה ובעיקר לא הצליחה להציל את הילדים ובני הנוער , למעט מספר קטן של ניצולים.הספרות מעלה כי המנהל בגטו טרזן פעל רבת בתחום החינוך והתרבות עבור הילדים ובני הנוער ויצר להם תכנית ללימודית ותרבותית וכן תנאים סניטאריים , יחסית טובים על מנת שימשיכו בשגרת חייהם ויחוו פחות פחד, חרדה וסבל.