הגנה מן הצדק היא דוקטרינה המכירה בסמכות בית המשפט לבטל כתב אישום אשר הגשתו או בירורו עומדים בסתירה לעקרונות של צדק והגינות משפטית.
עבודה זו היא ניתוח ארוע- בסדר דין פלילי – טענות מקדמיות, הגנה מן הצדק ופסילות שופט
התיק נקרא בפני שופט אשר שימש בעבר כמפקד התחנה בחיפה (מקום מגוריו של חיים) ולאור עברו המשטרתי והיכרותו לכאורה את פרטי החקירה אודות חיים בעבר עליו לפסול עצמו. מעבר לכך גישת השופט לעניין תהיה נטולת דעה קדומה כלפי בעל דין, אובייקטיבית ובלתי תלויה והרי על פי תיאור המקרה משתמע כי לשופט יעקובי דעה קדומה על הנאשם כאשר לדבריו "יהיה קשה למצוא שופט בכול הארץ שאינו מכיר את הנאשם ומעלליו הרבים".
מעבר לכך השאלה המתעוררת בכל עניין ועניין האם חשיפת עברו הפלילי של הנאשם תשפיע על דעתו של בית המשפט לעת כתיבת הכרעת הדין. מנגד, היכרות עם בעל דין איננה פוסלת את השופט מלשבת במשפטו של זה שהרי מה יעשה שופט היושב בעיר קטנה ומכיר את כל התושבים שבה וכי היכרות מקצועית גרידא, אינה צריכה למנוע שופט מלדון בעניינו של עורך דין הנאשם בפלילים.
בפרשת יפת נקבע המבחן להגנה מן הצדק: התנהגות בלתי נסבלת של הרשות, כלומר, התנהגות שערורייתית, שיש בה משום רדיפה, דיכוי והתעמרות בנאשם….מקרים בהם המצפון מזדעזע ותחושת הצדק האוניברסאלי נפגעת, דבר שבית המשפט עומד פעור פה מולו ואין הדעת יכולה לסובלו.
המקרים בהם יבטל בית המשפט כתב אישום מחמת הגנה מן הצדק, הנן מקרים נדירים ביותר. לא כל מעשה נפסד של רשות יצדיק מסקנה שדינו של כתב האישום – להתבטל[1], יחד עם זאת שיקולי המשטרה במקרה לעיל מעוררים תמיהה לנוכח הקלות בה עצרו את הנאשם (חיים) על מקרה זהה.
עבודה בסדר דין פלילי – טענות מקדמיות, הגנה מן הצדק ופסלות שופט
ביבליוגרפיה