היצירה הספרותית הסאטירית מתפתחת ומשמשת ככלי עד היום להעמקת הפערים בין יסודות חילוניים ודתיים, בעיקר בהתבסס על הבדלים בהומור היהודי אצל "חילוניים" שהם תוצר מודרני של "תנועת ההשכלה" לעומת "החרדים" -השמרנים
המחקר הנוכחי: מתבסס על ניתוח בדיחות שנאספו מפי חמישה ילדים חילוניים, וחמישה ילדי חרדיים בגילאי העשרה, אשר מושפעים מערכי חינוך בבית הספר ומהוריהם.
בעבר נעשו כבר כמה נסיונות לקבוע מהו ומהם מאפייניו של ההומור היהודי. הראשונים שעסקו בכך ניתחו זאת מתוך גישה אתנוצנטרית וסובייקטיבית במקצת.
" אין עם המעריך הומור ואוהב להתבדח כעם היהודי" – קביעה זו התקשרה בדר"כ לטענה שיהודים "צוחקים מתוך דמעות" ומכך שההומור שלהם נובע מתגובה וצורת התמודדות עם תנאי החיים הקשים, בגולה, בתק' ההתיישבות בארץ ועד לימינו אנו.
חוקרים אחדים מצאו, שמיעוטים, נוטים להפנות את חצי הביקורת בהומור פנימה. ואילו אחרים גורסים שהפניית הביקורת פנימה איננה כלפי העצמי דווקא, אלא כלפי יהודים אחרים שאינם בהכרח מזוהים עם העצמי
המחקר הנוכחי, מודד עד כמה בדיחה, בעלת מספר כלשהו של יסודות יהודיים, אפקטיבית/מצחיקה חילוניים אל מול חרדים
המחקר הנוכחי: מתבסס על ניתוח בדיחות שנאספו על-ידי מפי חמישה ילדים חילוניים, וחמישה ילדי חרדיים בגילאי העשרה, כלומר אינם נחשפו ישירות להוואי המסורת בגולה, שעיצבה את סגנון הבדיחה היהודית, אלא מושפעים מערכים אילו אך ורק חינוך בבית הספר ומהוריהם.
• הומור יהודי (חרדי) אל מול ישראלי(חילוני)
• רקע
• מבוא
• 1. שמות הגיבורים הראשיים:
• 2. הגיבוריים המישניים
• 3. תפקידי הנפשות הפועלות
• תת קבוצות(
• 4. תוכן תרבותי
• 5. מקום התרחשות
• שימוש בשפה
• צורת הבדיחה
• לקט בדיחות יהודיות/ישראליות:
• מהלך המחקר:
• ריכוז התוצאות :
• ניתוח ומסקנות:
• ביבליוגרפיה