בחברה הפוסט מודרנית של ימינו, המבנה התרבותי של גבריות לצד הנחות פטריארכליות בנושא זהות מגדרית הינו מאותגר.

מטרתו המרכזית של המחקר הנוכחי הנה לבחון כיצד ספרות הילדים הערבית תורמת לכינון הזהות המגדרית אצל האוכלוסייה הערבית בישראל.

הפחד להיות נשי הינו אחד הקווים המרכזיים המנחים גבר כיצד להיות גבר אמיתי. אחד המושגים הראשונים המועברים לילד על גבריות היא שגבריות איננה נשיות. הילד מסיק כי גבריות ונשיות הם שני הפכים, שתי ישויות אשר אינן יכולות לדור בכפיפה אחת. גבר, על פי תפיסה זו, דוחה תכונות הנחשבות לנשיות כמו רוך, עדינות ורגישות לצרכי הזולת . מצופה מגברים הטרוסקסואלים להפגין צורה דומיננטית של גבריות המאופיינת על ידי הצורך להימנע מקרבה ביחסים ורגשי פחד.השאלה הנשאלת היא האם ההבחנה המגדרית מצויה גם בספרי הילדים, האם הזהות המגדרית מצויה גם בספרות הילדים הערבית ? ו- כיצד ספרות הילדים הערבית תורמת לכינון הזהות המגדרית אצל האוכלוסייה הערבית בישראל.

שאלה זו רלוונטית לאור השינויים המתחוללים בחברה הערבית וכן הישראלית באשר לחלוקת התפקידים בין המינים , דמותם של הגברים החדשים בתחומי המשפחה, העבודה וכן דמות האישה הערבייה בחברה משתנה.

העבודה הנוכחית בחנה תרומתה לכינון הזהות המגדרית אצל האוכלוסייה הערבית בישראל.

הבדיקה נערכה באמצעות סקירת מאמרים אקדמיים מבוקרים וספרות רלוונטית.

ממצאי המחקר מעלים בין היתר כי
הספרות ככלל, משקפת את ערכי התרבות של הזמן והמקום וייצוג הנשים והגברים הוא פונקציה של ערכים אלה. ייצוגן של הנשים בספרות ככלל ובספרות ילדים בפרט נמנע מלהעמידם במרכז ועל פי רוב ייצוג האישה הוא כאל חפץ. מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה להבין כיצד ספרות הילדים הערבית תורמת לכינון הזהות המגדרית אצל האוכלוסייה הערבית בישראל.

הספרות מציגה דמויות נשיות מוצגות לרוב כדמויות פאסיביות ושוליות . הספרות גם מציגה את האישה הכנועה אשר גודלה וחונכה כאישה ערביה טובה ומסורה, לצורך נישואין וגידול ילדים בהתאם לתרבות הערבית. נשות הבית עוסקות בעבודות בית, סגורות בתוך תרבות פטריארכלית ושמרנית. הנשיות של בנות הבית הערבי באה לידי ביטוי בכניעות רבה, בשוליות, אין להן כל יכולת להשפיע או להניע מהלך זה או אחר.