מבנה החברה הערבית הוא פטריארכלי מובהק: לגבר מעמד הבכורה בחברה בכלל ובמשפחה בפרט. הדבר מתבטא בכינויים וביחס המופגן לזכרים במשפחה ובחברה לעומת מעמד האישה בחברה הערבית .

סקירת הספרות הנוכחית עוסקת בנושא ספרות הילדים הערבית ותרומתה לכינון הזהות המגדרית אצל האוכלוסייה הערבית בישראל.

על אף הדמיון הקיים בין החברה הערבית לחברה היהודית בישראל, עדיין קיימים ביניהם הבדלים אשר משתקפים בדרך ההתמודדות היומיומית בבעיות של אפליה פוליטית, אבטלה, עוני, תנאי בריאות פיזית ונפשית קשים, בעיות הסתגלות לשינויים המתרחשים בחברה הישראלית בכללותה ובעיקר שינויים חברתיים שעוברת החברה הערבית

ביחס לתרבות הישראלית, החברה הערבית נחשבת לתרבות קולקטיבית- מסורתית, הפרט בה מוותר על העצמי ומציית לרצון הקבוצה שמייצגת את הנורמות והערכים בחברה הערבית. "העצמי" שייך לזהות המשפחתית אשר משפיעה רבות על זהות האדם מהחברה הערבית.

בחברה הערבית תהליך הסוציאליזציה מתבצע על ידי המשפחה, בעלת ערך רב ומרכזי בחברה הערבית הקולקטיבית, שמרנית ופטריארכלית. ילדים גדלים בעיקר תחת כנפי המשפחה ובאינטראקציה מתמשכת איתם ודרכם הם לומדים על הנורמות והערכים של החברה על מנת להיות חלק ממנה.

בדומה לחברות המסורתיות החברה הערבית מתאפיינת במערך קולקטיבי שבו המשפחה הינה היחידה הבסיסית והחשובה ביותר. חשיבות המשפחה נובעת מתפקידה להעביר נורמות וערכים חברתיים לחבריה בתהליך הסוציאליזציה מהילדות.

הספרות המחקרית מצביעה על חשיבותה המיוחדת של המשפחה בתהליך הסוציאליזציה בחברה הערבית כך שהיא דואגת באופן מכוון ומיוחד להנחיל את התוכניות המגדריות לילדים מהילדות.

מבנה החברה הערבית הוא פטריארכלי מובהק: לגבר מעמד הבכורה בחברה בכלל ובמשפחה בפרט. הדבר מתבטא בכינויים וביחס המופגן לזכרים במשפחה ובחברה לעומת מעמד האישה בחברה הערבית

המבנה הפטריארכלי, המשפחתי מעמיד את האישה בעמדת נחיתות ולכן  במקרים מסוימים לא מתייחס לאישה כאל בעלת דעה ואף מתיר אלימות כלפיה. כלומר בחברות הפטריארכלית, האישה המוכה זוכה לתמיכה ולהגנה אם מוסכם על משפחתה שהיא קורבן לעוול.