בישראל, אלימות במשפחה ורצח היו תמיד נושאים שוליים בשיח הציבורי ובמשך שנים הוזנחו. בפועל, כמחצית מכלל הנשים הישראליות שנרצחו בעשור האחרון היו ערביות, כמו גם כמחצית מהניצולות בניסיונות רצח. עובדה זו מעידה על הזנחת המדינה של נשים ערביות הסובלות מאלימות במשפחה (https://www.haaretz.com/israel-news/.premium-in-fighting-violence-arab-women-face-dual-discrimination-). מחקר זה יתמקד בהצגת רצח נשים ערביות בעיתונות הישראלית ויבחן את אופי הסיקור, דימוי האישה הערבייה, דימוי החברה הערבית, דימוי החברה היהודית (מוסדות השלטון) ביחס לסוגיית רצח נשים ערביות בחברה הישראלית.
לאורך ההיסטוריה התקשורת מילאה תפקיד חשוב בעיצוב האמונות והדעות של אנשים וכן השפיעה על אמונות ואמונות שליליות. התוצאה הייתה קרבות קשים על דימויים, סטריאוטיפים ורעיונות מוטעים. בספר, "כיסוי האסלאם", אדוארד סעיד הדגיש את האופן שבו קובעים אנשי התקשורת, העיתונאים והמומחים כיצד העולם רואה את האיסלאם, ודן ביחסים שבין ידע, כוח ותקשורת. ואכן, לאחר ה -11 בספטמבר, האמריקאים החלו ללמוד אודות האסלאם, אשר הוצג בתקשורת כמעוות וכדת "קיצונית" שבה הטרור והרדיקליזם דומיננטיים (Acim, 2014). העבודה הנוכחית מבקשת לבחון כיצד מוצג רצח נשים ערביות בעיתונות הישראלית. הספרות מעידה כי התקשורת נוטה להציג תפיסות מעוותות אודות המוסלמי-האחר. מאידך מחקרים רבים גילו כי התקשורת לא מעניקה מספיק תשומת לב לבעיות של נשים ובכלל זה של נשים במזרח התיכון. נשים כמעט ואינן מופיעות בתכניות חדשותיות, כמעט ואינן מתראיינות, כלומר הייצוג של נשים וגברים בתוכן החדשות ברדיו, בטלוויזיה ובעיתונים איננו שווה. במקום זאת, התקשורת נוטה לחזק את הסטריאוטיפים של נשים מזרח תיכוניות ולהציגן באופן שלילי, לא מוסרי הכולל שימוש בגופם של נשים כמצרכים מיניים או ככלי של עוררות מינית. דימויים שליליים אחרים כללו את תיאור הנשים כבעלות יכולת אינטלקטואלית מוגבלת, חומרניות, אופורטוניסטיות, חלשות או תלותיות (Acim, 2014)
על מנת להגיע לתוצאות מחקר זה נעשה שימוש בשיטת המחקר האיכותנית. במסגרת זו נבחר מדגם של 20 כתבות אשר פורסמו במהלך 2016 – 2019. הכתבות אותרו ברשת האינטרנט באמצעות מילות חיפוש: רצח נשים ערביות. הכתבות נבחרו בשל היותן מספקות מידע אודות רצח נשים ערביות, מתארות אירועי רצח נשים במגזר הערבי. כמו כן, נבחרו כתבות עדכניות באופן יחסי על מנת לבחון את הנושא באופן עדכני ואקטואלי לתקופת
מבוא
1.סקירת ספרות
1.1 נשים בחברה הערבית
1.2 רצח על רקע חילול כבוד המשפחה
1.3 סיקור תקשורתי של קבוצות מיעוט
1.4 סיקור תקשורתי של רצח הנשים הערביות בישראל
1.5 שאלת המחקר
1.6 משתנים
1.7 השערות מחקר
2. מתודולוגיה
2.1 הכתבות
2.2 קריטריונים להשוואה
3. ממצאים
סיקור תקשורתי של רצח הנשים הערביות בישראל
1 דימוי החברה הערבית
1.1 הנשים הערביות חוות אפליה בחברה הערבית ובחברה הישראלית
1.2 עונש מוות לאישה אשר פגעה בכבוד המשפחה מקובל בחברה הערבית
2 הצגת החברה היהודית (מוסדות השלטון)
2.1 ביקורת כלפי המשטרה והשלטון אשר אינם פועלים למיגור רצח נשים ערביות
3. דימוי האישה הערבייה
2.2 נשים ערביות הן קורבן בחברה הערבית
2.3 פעילות אקטיביסטית של נשים ערביות כנגד רצח הנשים הערביות בישראל
4. דיון
5. סיכום
6. מקורות ביבליוגרפים