לאור המאבק העדתי המתמשך בין האשכנזים למזרחיים לאורך כול שנות קיומה של המדינה, קיים עניין לבדוק את פעולותיה של תנועת הפנתרים השחורים אשר קמה בשנות ה-70 בהשפעת תנועת הפנתרים השחורים בארה"ב ופעלה למען שימור וקיום זכויותיהם של תושבי הפריפריה והשכבות חלשות.

בעבודה זו נבחנת השאלה כיצד הוצגה תנועת הפנתרים השחורים בעיתונות, באותה התקופה וכיצד ייצוג זה משקף את הפערים בין מזרחים ואשכנזים בחברה הישראלית ? 

תנועת הפנתרים השחורים הייתה הראשונה שהוקמה בישראל באותה תקופה, עיקר פעולותיה היו לעיתים רדיקאליות ובכך השיגו לרוב את מבוקשם, ואף נפגשו עם רוה"מ דאז גולדה מאיר שתקפה ונזפה בהם על התנהגותם החוליגנית והברברית, אנו מעוניינים לבדוק איזה סיקור תקשורתי קיבלו פעולות "הפנתרים השחורים".

עבודה זו תתמקד בדרך הצגתה של התנועה ודרך הצגת המאפיינים המיוחסים לה  המלמדים על הפער העדתי בחברה הישראלית . העבודה כוללת ניתוח תוכן איכותני של כתבות מהתקופה בה פעלו הפנתרים השחורים.  הכתבות אשר נמצאו לצורך עבודה זו מציגות מאפיינים ודימויים שונים הרווחים אודות בני עדות המזרח אשר נחקרו רבות בספרות המקצועית.

הסקירה הספרותית נוגעת בסוגיית הצגת דמות המזרחי אשר ולפיה התקשורת בישראל מציגה את בני עדות המזרח באור שלילי, מנציחה , מחזקת ומעניקה לגיטימציה לאי השוויון ולפער העדתי.

שאלת מחקר:    מהו יחסה של העיתונות הישראלית לתנועת "הפנתרים השחורים" כתנועה חברתית-עדתית-פוליטית ובאיזו עמדה נקט העיתון?

השערות המחקר

• "ידיעות אחרונות"- ישמור על האיזון וינסה לשמור על אובייקטיביות בשל היותו פופולארי יותר ולכן יסקור את מהלכי "הפנתרים השחורים" בצורה האובייקטיבית ביותר.
• לא יימצאו פערים באופן הסיקור העיתונאי את תנועת הפנתרים השחורים בקרב העיתונים הנסקרים : דבר, על המשמר, מעריב, הארץ וידיעות אחרונות.

מדגם המחקר: כתבות אשר פרסמו בין השנים  1971-1973  בידיעות אחרונות, מעריב, על המשמר ודבר.

קריטריונים לניתוח הכתבות

• התייחסות לפן העדתי (אשכנזים מול ספרדים).
• התייחסות פוליטית
• התייחסות להשקפת האליטות לפן הכלכלי בהשוואה ל"פנתרים השחורים", השוואת טענות ודרישות מגופים אלו אל מול המערכת השולטת ומול הציבור בכלל.

ממצאי הבדיקה עולה כי הדמויות המזרחיות בחברה הישראלית, באומנות ובספרות הילדים חולקים גורל תקשורתי דומה הכולל לעיתים סטריאוטיפים בלתי הולמים ומשפילים ומכאן שהממצאים עולים בקנה אחד עם הספרות המחקרית . כמו כן, המיעוט זוכה להדרה סימבולית ולאי נראות באמצעי התקשורת.