הגישה התיאולוגית החכמתית גורסת כי האדם צריך להבין מדעתו מהו רצון האל לכוון את התנהגותו. מגילת אסתר למשל, נכתבה בהתאם לגישה זו, כאשר בעל המגילה משמיט את הנוכחות הגלויה של האלוהים במהלך האירועים: התנהגות האדם היא הקובעת את התוצאה והאל מסייע למי שמצליח לפרשם נכונה, בתנאי, כמובן, שהוא ראוי לכך, כיוסף הצדיק, או כמרדכי.
העבודה הנוכחית עוסקת בקשר בין סיפור מגילת אסתר לבין מעשיו/חטאיו של המלך שאול, כאשר השאלה הנשאלת היא האם סיפור מגילת אסתר הוא התיקון למעשיו של המלך שאול.
כידוע אסתר היא משושלת שאול ובשל מעשיו נלקחת ממנו המשך שושלת. האם במעשה אסתר מעשי שאול תוקנו ? האם הנחת היסוד כי ההיסטוריה מתקנת את עצמה שרירה וקיימת בהקבלה בין חטאי שאול לתיקון החטא על ידי אסתר ומרדכי ?
הספרות הפרשנית מלמדת כי במגילת אסתר בנוסח המסורה, מסתתרת העמדה כי אמנם בית שאול חטא, אך תיקון החטא מתיר לצאצאי שאול לחזור למלוכה. הדבר נעשה על ידי עיצוב דמויות מרדכי ואסתר (צאצאי שאול) בהקבלה לסיפור מנהיגותו של יוסף המצרים, על ידי הצגת סיפור המגילה כתיקון לחטא שאול עם עמלק[1]. עיצוב המגילה המגמתי למדי מרמז במכוון לספור שאול המלך כאשר בבת שאול מוזכר הכן וכן הביזה בעמלק ובמגילת אסתר מוזכר המן ואפשרות הביזה על ידי היהודים. העובדה כי מגילת אסתר מהווה ספר מאוחר לבית שאול גם מוכיחה זאת באמצעות ביטויים פרסיים המאפיינים את תקפת בית שני ותקופת עזרא ונחמיה.
העבודה מתמקדת תחילה בסיפור מלכותו של שאול ובחטאיו שהביאו לסיומה הטראגי של מלכותו. בהמשך, אציג את מגילת אסתר ושורשיה ההיסטוריים. אציג את השתלשלות האירועים ותפקודו המיוחד של מרדכי וכן ותפקידה המיוחד של אסתר כמצילת העם היהודי ולבסוף אערוך השוואה בין סיפור ממלכת שאול וחטאיו לבין סיפור מגילת אסתר.
שיטת העבודה כוללת קריאת ספרות מחקרית ופרשנית והצגת עמדות של פרשנים שונים בתחום הנדון. השיטה כלל ליקוט ספרות רלוונטית המגבה את הנחת המחקר ואת הגישה עליה מושתתת העבודה הנוכחית והיא הגישה התיאולוגית החכמתית והגישה המגמתית של כותב המגילה המחברת את סיפור ממלכת שאול לסיפור מגילת אסתר באופן של סגירת מעגל והחזרת ההוד , ההדר והמלכות לבית שאול, לאחר שנגזלה ממנו והועברה לבית דוד.
מבוא
שאול כמלך
המלכתו של שאול
העימות בין שאול לשמואל
הרקע ההיסטורי של מגילת אסתר
דמותה של אסתר
תפקידה של אסתר
גדולתה של האישה בעיני המלך
ההשוואה עם שאול
סיכום
ביבליוגרפיה