סקירת ספרות לעבודת סמינריון אקדמית הבוחנת את סוגיית התייחסות ההורים והפנימיות לילדים הסובלים מפיגור שכלי וההשתלבות שלהם בחי היומיום במשפחה ובפנימייה//הגדרת פיגור שכלי-
/הגדרה כללית לפיגור שכלי
/ההגדרה הישראלית לפיגור שכלי
/מאפייני הילדים עם פיגור שכלי
/מעגל החיים של משפחות הילד המפגר- דילמות וקשיים-
/מאפייני ההורות לילדים הסובלים מפיגור שכלי
/משבר לידת ילד הסובל מפיגור שכלי וההסתגלות אליו
/השמה חוץ ביתיות לילדים עם פיגור שכלי-
/יחסי החברה ושילוב אנשים בעלי פיגור שכלי בקהילה//

פיגור שכלי הינו אחד הסוגים של נכות התפתחותית. למרות שהמשפחה היא המטפלת העיקרית בילד עם הצרכנים המיוחדים קיימת נטייה בספרות המקצועית למזער את תפקידה ומרכזיותה, בעבר ההתייחסות להורים הייתה בעיקרה פסיבית והיום נתפסים כפועלים וכבעלי חשיבות רבה בטיפול וגיוס משאבים בקהילה למען ילדיהם עם הצרכים המיוחדים (Barraff, 1999). התמודדות המשפחה עם ילד בעל פיגור שכלי דורשת שינוי באורח החיים, בהתנהגות ובערכי המשפחה, לפיכך מדובר במצבי דחק ( Fergin,1992). על ההורים להתמודד עם שני מעגלי חיים שונים באופיים,במאפיינים ובמשימות המתלוות להם, אשר שזורים זה בזה: מעגל החיים של הילדים הבריאים ומעגל החיים של הילד המוגבל (Marsh, 1992). לידת הילד עם פיגור שכלי הינה אירוע לא נורמטיבי ומחוץ לזמן. אירוע כזה יכול לשבש באופן קשה את תחושת ההמשכיות והקצב של מעגל החיים,אירוע כזה נמצא בקונפליקט עם מהלך ועיתוי של מעגל החיים הנורמטיבי הצפוי, הוא מפיר את פסיכולוגית הזמן שבבסיס מעגל החיים. הורים לילד עם פיגור שכלי שונים מעמיתיהם באוכלוסייה הרגילה בכך שהם יוצאים ממעגל החיים הנורמטיבי הקשור בעצמאות ההורים, אינם חווים פרידה ונותרים בתפקיד הורים ומטפלים בילדיהם בכל החיים (Serring,1987, אצל מורבר 1998). רמת התפקוד הנמוכה והקשיים הבריאותיים המלווים את הילדים הסובלים מפיגור שכלי, מגבירים את הסיכון בקרב אוכלוסייה זו להשמה במוסדות, עד לסוף שנות החמישים נחשבה השמה חוץ ביתית של ילדים עם מוגבלויות חליפה נורמטיבית ואלטרנטיבה יחידה להורים (Blacher, 1994). הספרות המחקרית הדנה בהחלטות הורים על השמת ילדם הנכה במסגרת מוסדית, מדווחת על ממצאים המצביעים על דרגת הנכות הפיזית והשכלית כגורם העיקרי להחלטת ההשמה, בצד מחקרים השוללים ממצאים אלה ומציגים ממצאים בהם ההשמה קשורה בגיל, בהתנהגות ובמצב רפואי ובדרגת הפיגור השכלי. מחקרים אחרים מציגים ממצאים הקשורים בהחלטת המשפחה להשמה ביכולת ההתמודדות של המשפחה, במבנה המשפחה ובמשתני הרקע של המשפחה. היחס לאנשים מפגרים ובעלי נכויות נלוות, נקבע במידה רבה לפי אמונות וגישות הרווחות בחברה בתקופה נתונה, בעבר הפחד מהשונה והחריג הביא לבידוד והרחקה מהחברה במקרים הקיצוניים ,ההרחקה הייתה לצורך הכחדה והשמדת הנכים. היום מאופיין הטיפול באנשים בעלי ליקוי התפתחותי, דרך פיתוח הפוטנציאל האישי של הלוקה בהתפתחות המטרה להגיע לעצמאות מרבית ולמימוש של איכות חיים
********************************************************************** עבודה זו כוללת סקירת ספרות בנושאים הבאים:
הגדרת פיגור שכלי-
/הגדרה כללית לפיגור שכלי
/ההגדרה הישראלית לפיגור שכלי
/מאפייני הילדים עם פיגור שכלי
/מעגל החיים של משפחות הילד המפגר- דילמות וקשיים-
/מאפייני ההורות לילדים הסובלים מפיגור שכלי
/משבר לידת ילד הסובל מפיגור שכלי וההסתגלות אליו
/השמה חוץ ביתיות לילדים עם פיגור שכלי-
/יחסי החברה ושילוב אנשים בעלי פיגור שכלי בקהילה