לעבודה משמעות רבה בחיי הפרט והיא ממלאת תפקיד מרכזי ובסיסי בחיי האדם בחברה המודרנית. כמו-כן, בני-אדם משקיעים את מרבית זמנם בעבודה (למעלה משליש מן החיים), או בהכנה לקראתה, באמצעות רכישת השכלה והכשרה. עקב כך, ממלאת העבודה תפקיד מרכזי בחייהם שלאנשים ומסייעת בהגשמתם של מספר צרכים חשובים.

סקירת ספרות  הבוחנת את הסוגיה המגדרית על מרכיביה והשפעתה על קונפליקטים בחיי העבודה והמשפחה בקרב נשים וגברים.

זהות מגדרית מוגדרת כתפיסת העצמי ביחס להשתייכות לקבוצה מגדרית. כמו-כן זהות מגדרית גם נקשרת לנטייה מינית והתנהגות מינית ולכן לעיתים הזהות המגדרית לא תואמת בהכרח את מינו של הפרט

נערים ונערות מקבלים יחס שונה מרגע היוולדם. מינו של התינוק הוא גורם חשוב בצורת ההודעה על הלידה, ובגדי התינוק והריהוט המיועד לו נבחרים על סמך מינו. לדוגמא, מצעים וורודים או תכלת, תחתונים עם אימרת מלמלה או חולצות ספורטיביות. כל הנ"ל מסמלים את הציפיות השונות של החברה מנערות ונערים.

תהליך החיברות לתפקיד המגדרי מתחיל מרגע שהפרט נולד, ילדים מתחילים לפתח את זהותם המגדרית ואת התובנה: "אני בת" או "אני בן". התפקידים המגדריים מוטמעים בחברה שלנו בצורה כה עמוקה, עד כי הם יוצרים טאבו נוקשה בכל הנוגע למשחקים ומאפיינים חיצוניים של שני המינים.

אנשים זוכרים יותר מידע אשר מתאים להם לסטריאוטיפ מסוים שיש להם על הדמות הספציפית, ואת המידע שאספו הם מקודדים על אחרים על בסיס גזע ומין, כלומר, אנשים לעיתים קרובות משתמשים במגדר, גזע, מוצא אתני, וגיל של אחרים כקטגוריות אשר דרכן מארגנים מידע על אנשים אלו.

גברים כמו  נשים, לעיתים מבטאים מעורבות גבוהה יותר בחיי משפחה מאשר בעבודה וכתוצאה ממגמות אלה והכישלון של המבנים החברתיים להתמודד עם כך, סביר שעבודה ומשפחה יגיעו לידי קונפליקט. כשמדובר באמהות ובאבות, נמצא, כי אמהות חוות קונפליקט "עבודה – משפחה" גבוה מאבות.