סקירת ספרות העוסקת בנשים מהגרות בספרות לפי דבורה בארון ברון,דורית אבוש ,צ'ממנדה נגוזי ועוד..

הדיון התיאורטי בסוגיית ההגירה, מהגרות, מהגרים, יציג בראשיתו את המודל של בארי ואת הגישה הרב תרבותית כמודלים מרכזיים המנתחים השתלבות של קבוצות שונות בחברה. בהתאם ל-Berry (1997) יחסי מהגרים עם החברה הקולטת עשויים להתאפיין בצורות שונות: היטמעות, השתלבות, נבדלות או שוליות. ניתן לבחון כיצד קבוצות ויחידים עשויים להשתנות כתוצאה של קשר בין-תרבותי מתמשך. כלומר, השינויים בקרב יחידים וקבוצות כתוצאה ממגע עם בני תרבות אחרת היא האתגר העיקרי העומד בפני מהגרים. ההטמעה מתייחסת לתהליך של רכישת ערכים של החברה המארח והתנהגויות, עד היעלמותה הסופית של הזהות האתנית / תרבותית המקורית.

מהגרים מגיעים למדינות שונות ברחבי  העולם מתוך מצוקה  קיומית, כלכלית, פוליטית וכדומה.  בהגיעם למדינת היעד, עליהם להתמודד עם המולדת החדשה, לאמץ התנהגות וערכים , להתמודד עם הניכור מצד אזרחי המדינה הוותיקים, ניכור מצד מוסדות ציבוריים כגון: בתי ספר שירותים חברתיים ועוד.  בנוסף, עליהם להתמודד עם ההבדלים התרבותיים וכן עם קשיי השפה.  משפחות מהגרים לרוב מתגוררות שכונות עוני בעלות הכנסה נמוכה והזדמנויות כלכליות מעטות.  בעקבות מחקרים שנעשו על הגירה בעולם עלו מספר תיאוריות המנסות להסביר את תופעת ההגירה, ואת השפעותיה על המהגר.

על פי נווה (1999) הסופרות הישראליות מיוצגות על ידי דמויות נשיות, הדנות בכינון זהות נשית לצד הזהות הגברית. לסופרות קול ייחודי הכולל תימטיקה, עיסוק בסיפורי נשים וייצוג המציאות. כמו כן, כתיבה  נשית משקפת את  נרטיב ההגמוני מזווית ראייה נשית. הכתיבה תיאוריות פמיניסטיות צרפתיות מתייחסת  לשוני הכתיבה הנשית כשוני ביולוגי  ולגוף הנשי שבא לידי ביטוי בכתיבה נשית אגרסיבית על מנת להפוך את האישה לנוכחת. מאידך, לרגישות הנשית  ביטוי במטאפורת הקול הספרותי.