בעשורים האחרונים בולטת ההשתתפות הגוברת של הנשים בכוח העבודה בארץ ובעולם. תופעה זו מאפיינת את החברה המערבית ובדומה, גם את החברה הישראלית.  כמו כן, ניתן למצוא גם התפתחות תעסוקתית בקרב נשים בחברה העברית ובמדינות העולם השלישי.

העבודה הנוכחית בחנה את השתתפות הנשים בכוח העבודה בישראל לעומת מצריים

את מגמת ההשתתפות של נשים בכוח העבודה בחברות המערביות נתן להסביר בתהליך התיעוש שלווה בשינויים במבנה התעסוקתי ובמערך ההזדמנויות של נשים בעבודה, בהזדמנויות להשכלה בירידה בפריון, בשינויים בפונקצית המשפחה, מהפיתה מיחידה שהינה גם צרכנית וגם יצרנית, ליחידה צרכנית בלבד.

שינויים אלו המריצו את השתתפות הנשים בכוח העבודה. גם שינויים במאפייני הממשל כמו התערבות של הממשלה בכלכלה, מחויבותה לשוויון חברתי ויכולתה לתמוך באופן אשמים פיקטיבי ואקטיבי בעבודת נשים דרך חוקים, תוכניות חברתיות, העסקה ועוד, השפיעו על דפוסי העסקת נשים והשתתפות נשים בכוח העבודה.

במסגרת העבודה יוצגו נתונים דמוגראפיים אודות נשים במצרים ובישראל : שיעור ירודה, פריון ותוחלת חיים וכן נתונים אודות שיעור המועסקות ושיעור הבלתי מועסקות בהתייחס למין, גיל, משלח יד ושנות לימוד.

המשתנים שנבדקו לצורך השוואה בין הנשים במצרים לעומת הנשים בישראל הם:

• שיעור הפריון :מספר הילדים הממוצע לאישה
• שיעור ילודה :שיעור לידות לכל 1000 איש
• תוחלת חיים: מספר שנות חיים הצפויות לאדם, מחושב על-פי נתונים סטטיסטיים
• מועסקים: אנשים אשר עובדים לפחות שעה בשבוע בעבודה תמורת שכר או רווח. קבוצת המועסקים מורכבת ממועסקים במשרה מלאה או חלקית.
• בלתי מועסקים: אנשים אשר לא עבדו כלל וחיפשו עבודה באופן פעיל ב-4 השבועות שקדמו לסקר על פי לשכות התעסוקה.

מקורות הנתונים הם סקרי כוח אדם ושנתונים סטטיסטים המופיעים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מקורות הנתונים אודות מצרים הם בנק הנתונים העולמי – World Bank