עצם השאיפה להתחדשות יישובית בארץ ישראל , סימנה את השאיפה של המהגרת והחלוצה להתחדשות מעמד האישה ופועלה ודוגמאות לכך הן הקמת תנועת הפועלות אשר ייצגו את הקבוצה המיליטנטית מקרב הנשים העבריות אשר חתרו להשגת שוויון זכויות מהפכני בחברה.
עבודה זו בוחנת את מצבן ומעמדן של הנשים בתקופת היישוב היהודי 1881-1948, בנוסף מתייחסת למאפייני ההגירה של הנשים לארץ ישראל בתקופה בנידונה.
נראה כי, עצם השאיפה להתחדשות יישובית בארץ ישראל , סימנה את השאיפה של המהגרת והחלוצה להתחדשות מעמד האישה ופועלה ודוגמאות לכך הן הקמת תנועת הפועלות אשר ייצגו את הקבוצה המיליטנטית מקב הנשים העבריות אשר חתרו להשגת שוויון זכויות מהפכני בחברה , הקמת איגודים מקצועיים לנשים ועצם הדבקות לבנות את הארץ על אף הקשיים הרבים שנערמו בדרכה של האישה . המעבר לארץ-ישראל דרש מכל העולים נחישות החלטה ואידיאליזם, אולם במידה רבה עוד יותר נדרשו אלה מן הנשים. עליהן היה להיאבק נגד הפיקוח החברתי החזק יותר שהפעילו ההורים על בנותיהם, נגד הכתם שדבק ברווקה שעזבה את ביתה, במיוחד בחברתה של קבוצת גברים, וכן נגד הקשיים הפיסיים של המסע עצמו. בנוסף למאבקים אלו הייתה עסוקה המהגרת בגישושים אחר חיפוש העצמי לאור התחייה הלאומית בארץ ישראל , במימוש ההכרה שלה כאישה , במעמדה ובתפקידיה החברתיים.
השאיפה להתחדשות האישה בארץ ישראל החלה, אם כן, בעלייה הראשונה ונמשכה בעליה השנייה השלישית ובבאות אחריה, כאשר מעמדה התחזק ואי השוויון בין המינים טושטש במידת מה ואט אט גיבשה לה המהגרת-החלוצה את מעמדה והחלה להיאבק באופן גלוי על מעמדה.
עבודה זו בוחנת את מעמד האישה בתקופת היישוב היהודי בארץ ישראל בשנים 1881-1948, עולות, מהגרות חלוצות: מאפייני ההגירה הנשית לארץ ישראל.
1.מבוא: ההגירה מהי ?
2.חלוצות העלייה הראשונה (1882 – 1904).
3.ההגירה הנשית לארץ ישראל בראשית המאה העשרים.
4.ההגירה הנשים בשנות ה שלושים והארבעים.
5.ביבליוגרפיה.