הצעדים המעשיים ליישום הצהרת בלפור כללו פעולה הצבאית בפלסטין בין כוחותיו הצועדים ממצרים וחצי האי סיני של גנרל אדמונד אלנבי. הוא עצמו היה מודע להצהרת בלפור והיה נאמן לציונות. אדמונד הנרי אלנבי (1861-1936) כבש את ארץ ישראל מידי האימפריה העותמאנית בשנת 1917.

העבודה הנוכחית עניינה ביחסו של גנרל אלנבי ליישוב וליהודים.

ב-9 בדצמבר 1917 כבש הצבא הבריטי את ירושלים מידי התורכים ויומיים לאחר מכן צעד הלך אדמונד אלנבי בראש תהלוכה חגיגית שעשתה את דרכה אל תוך העיר העתיקה. ביוני נפגש ראש הממשלה הבריטי לויד גורג עם אלנבי כדי לדון בהתקדמות הצפויה בזירת ארץ ישראל.

יצוין כי היהודים בישראל ראו באלנבי גיבור גדול שחילץ את ארץ ישראל מידי הכובש העותמאני האכזר. אלנבי עם היכנסו לישראל, הציג סובלנות דתית לאו דווקא כלפי היהודים .

בעבודה זו קיים ניסיון לשפוך אור על התפקיד הבריטי בהקמת הבית הלאומי ליהודים בפלסטין ולהבין את המדיניות הבריטית בתקופת מלחמת העולם הראשונה ביחס לבית הלאומי ליהודים בארץ ישראל. מטרתה של העבודה הנוכחית הייתה לבחון את יחסו של גנרל אלנבי ליישוב וליהודים.

מדיניות זאת הייתה מיוצגת על ידי ההסכם סייקס פיקו אשר חילק את המזרח התיכון ובכלל זה את ארץ ישראל בין צרפת ובריטניה. במקביל לכך הנפיקה את הצהרת בלפור ב-2 בנובמבר 1917 הצהרה שהעניקה ליהודים את הזכות להקמת בית לאומי בפלסטין, כאשר הכיבוש הבריטי בסוף מלחמת העולם הראשונה, היווה הכנה ליישום הצהרת בלפור . אדמונד הנרי אלנבי הכשיר את הקרקע ליישום הצהרת בלפור

הבדיקה נערכה באמצעות סקירת ספרות הדנה בגבולות ארץ ישראל לאחר מלחמת העולם הראשונה , בכיבוש ארץ ישראל, בגנרל אלנבי ויחסו ליהודים ובמדיניות המנדט הבריטי כלפי היישוב היהודי.

ממצאי הספרות בנושא הנדון העלו כי עם השלמת כיבוש ארץ ישראל על ידי הגנרל אלנבי , נטען כי אלנבי אהד את העם היהודי ופעל להקמתו של בית לאומי עבור העם היהודי בפלסטין , ולראייה הוא פתח דלת ליהודים וסיפק להם הגנה וטיפול , הוא יצר גדודים צבאיים יהודים , והם נכנסו איתו כחיילים ומרגלים , הוא גם הכריז שבריטניה להוטה לעזור ליהודים ולאפשר להם להקים הבית הלאומי שלהם בפלסטין ביישום הצהרת בלפור.